בית חלוצות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בית חלוצות הוא אכסניה שנועדה לשכן נשים צעירות, רובן ככולן עולות חדשות, ולסייע להן להיקלט בחברה היישובית וללמוד חקלאות, כלכלת בית ומקצועות נוספים[1].
בתי חלוצות הוקמו ביוזמת ארגוני נשים פמיניסטיות-ציוניות בארץ ישראל, בהם תנועת הפועלות, ליגת נשים למען ישראל וההסתדרות הציונית הדסה[2]. הם הוקמו במספר אתרים, לצד משקי פועלות.
בית החלוצות הראשון הוא בית החלוצות בחיפה שהוקם ב-1932 ברחוב יל"ג בחיפה[3]. לאחריו הוקם ב-1936 בית החלוצות בתל אביב (ברחוב המלך ג'ורג')[4], וב-1942 בית החלוצות בירושלים. בתי חלוצות הוקמו גם בנתניה ב-1950[5], ובאילת ב-1954[6].
ארגון הפועלות של הפועל המזרחי הקים גם הוא בתי חלוצות. בית חלוצות ראשון של הארגון, בית צעירות מזרחי בתל אביב, נחנך בשנת 1938. אולם במהלך מלחמת העולם השנייה העלייה הייתה מצומצמת, ורוב הבניין הוסב לבית ספר מקצועי[7]. לאחר מלחמת העולם השנייה הוקם בית חלוצות ראשון של הפועל המזרחי בפתח תקווה. באוגוסט 1947 הונח אבן פינה לבית חלוצות שני, בחיפה[8]. ב-1 במאי 1948 הונח אבן פינה לבית חלוצות בבני ברק[9][10]. עד 1949 הארגון הקים שישה בתי חלוצות[11]. אלו כללו את בית החלוצות ברמת גן, ובתי חלוצות בחיפה, ביפו, ובירושלים[12].
בשנת 1951 הונחה בתל אביב אבן פינה לבית החלוצות השמיני בסיוע כספי של נשי מזרחי מקנדה[13].
בחיפה הוקם בית חלוצות של פועלות אגודת ישראל ב-1949[14].