ביתן בצלאל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ביתן בצלאל ליד שער יפו בירושלים היה מבנה עץ מצופה פח עם גג משונן ומגדל, אשר הוקם מחוץ לחומות העיר העתיקה בשנת 1912. המבנה כלל חנות ואולם תצוגה למוצרי בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות, שנועדו במיוחד עבור התיירים והעוברים ושבים בדרכם אל העיר העתיקה וביציאה ממנה.
המבנה פורק ביוזמת מושל ירושלים רונלד סטורס, לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה. סטורס טען כי הביתן אינו הולם את האופי ההיסטורי של העיר העתיקה. הריסת המבנה נעשתה כחלק משיפוץ מבנה מגדל דוד על ידי האגודה למען ירושלים שבראשה עמד סטורס, ותאמה את עוינותו לסגנון "התנ"כי" שהנהיג בוריס שץ מייסד "בצלאל".[1]
צילום של הביתן הופיע בסרטו של יעקב בן דב "יהודה המשוחררת" (1918).