בליעל
כינויי מהתנ"ך לאדם בעל תכונות מוסריות שליליות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בליעל או בן בליעל, בספרי התנ"ך, הוא כינוי לאדם בעל תכונות מוסריות שליליות. מקובל לפרש את השם על פי האטימולוגיה "בלי-על", שפירושה "ללא תועלת"[1], ללא עילוי, או ללא עול (של מוסר או יראת שמים). מעטים פירשו את השם כעומד בפני עצמו[2].
במקורות מאוחרים יותר, כגון בספרים החיצוניים, זהו כינוי לשד[2]. בתורת הדמונולוגיה "גואטיה" נודע לבליעל מעמד חשוב: הוא מופקד על השקרים ועל האשמה, ובתור נסיך האזור הצפוני של הגיהנום הוא מפקד על שמונים לגיונות של שדים. מבין היסודות, הוא אחראי על יסוד האדמה ועל השדים הנבראים ממנה. עם נסיכי גיהנום האחרים נמנים אשמדאי, אוליאס ווסאגו.
בספר היובלים קרויים עובדי אלילים "בני בליעל".
בעברית המודרנית, לעיתים משתמשים בשם בן בליעל במשמעותו התנ"כית, כשם גנאי לאדם מנוול או לא מוסרי.