בקעת חתרורים
בקעה מישורית בדרום מדבר יהודה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בקעת חתרורים היא בקעה מישורית בדרום מדבר יהודה והתוחמת אותו מדרום.
ערך ללא מקורות | |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
בקעת חתרורים משתרעת החל מן המורדות הדרומים של רכס יעלים בצפון ומגיעה בדרום אל גדתו הצפונית של נחל חימר, שהוא גם גבולו הדרומי של מדבר יהודה. אורך בקעת חתרורים מצפון לדרום הוא כ־8 קילומטרים. רוחבה של הבקעה, המשתרעת בין רכס (קמר) זוהר במערב (ראש זוהר, הר יהל, הר שלהבת והר כיפון) לרמת דרום-מזרח מדבר יהודה, קמר חתרורים (הר בן-נשר, הר חתר), מגיע עד לכ-5 קילומטר. שטחה של הבקעה הוא כ-50 קמ"ר. על פי מדריך ישראל הישן, גבולות הבקעה מוגדרים במדרון הקמר החל מהנקודה בה הגרדיאנט בשיפוע ההר הופך מקמר לקער דהיינו כאשר נגזרת שיפוע החתך היא 1. הבקעה משתפעת מצפון לדרום כשבמרכזה נחל גורר. מתחתרים ונשפכים אליה ממערב מזרחה הנחלים (מצפון לדרום) נחל אבוב, נחל להט, נחל יהל, נחל שלהבת ונחל להבה הזורמים כולם מזרחה אל נחל גורר המנקז אותה מצפון לדרום במזרחה והנשפך לנחל חימר בדרום.
לאורך הבקעה עובר כביש 258 – כביש צפע, מצומת חתרורים בצפון, צומת החיבור לכביש מערד לשפך זוהר ועד לבאר אפעה בדרום, שנמצאת באפיק נחל חימר לכיוון כביש 25 (כביש דימונה–סדום).
על רכס זוהר התוחם את בקעת חתרורים ממערב נמצאות בארות גז טבעי של 'שדה זוהר'.
כן כתב מנחם מרקוס על נוף בקעת חתרורים: בחבל חתרורים מופיע נוף יוצא דופן של ביתרונות (badlans) בעל מערכת ניקוז צפופה ביותר .. קיימות כאן אלפי גבעות חרוטיות וביניהן ערוצים מתונים – כביכול מגרש ענק ששפכו בו אלפי ערימות עפר, זו ליד זו.
יהודה אלמוג (בספרו חבל ים המלח)[1] משווה את נוף הביתרונות של חתרורים ל"גלי ים שקפאו".