ברברית יהודית
שפה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ברברית יהודית (בברברית: ⵜⴰⵎⴰⵣⵉⵖⵜ ⵏ ⵡⵓⴷⴰⵢⵏ, בתעתיק: תַמַזִעְ'ת נְ-וּוּדַיֵן "ברברית של יהודים") הייתה אחת מלשונותיהם של יהודי הרי האטלס, שככל הנראה נכחדה כמה דורות לאחר שקהילות אלה עלו לישראל בשנות ה-50–60 של המאה ה-20.[3] מבחינה בלשנית, מדובר בצבר של כמה וריאנטים לשוניים של ניבי ברברית השונים שדיברו יהודי הרי האטלס במרכז ובדרום מרוקו, ואולי קודם לכן באלג'יריה. לשון זו דוברה כשפה שנייה בקהילות היהודיות, ששפתן הראשונה הייתה מרוקאית יהודית. מיעוט מיהודי האזור דיברו אותה כשפתם הראשונה.[3]
מפה של קהילות דוברות ברברית יהודית במחצית הראשונה של המאה ה-20 | |
מדינות | ישראל |
---|---|
אזורים | במקור: מרוקו |
דוברים |
ילידיים: 0 (2016)[1] לא ילידיים: 2,000 (1992)[2] |
כתב | אלפבית עברי אך לרוב לא נכתבת |
משפחה |
|
קוד שפה |
ISO 639-3: קוד jbe |
קוד ISO 639-3 | jbe |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
ברברית יהודית והניב אמזירית שדובר בפי הבֵרבֵרים תושבי האזור מובנים הדדית,[4] וריאנטים אלה נבדלים בכמה מאפיינים, דוגמת שימוש במילים שאולות מעברית, וכן בהגיית האלופון [s] במקום הפונמה /š/, וזאת בדומה למרוקאית יהודית.
שמות נוספים ללשון זו, על פי הניב הברברי האזורי: שִלְחית יהודית, אמזירית יהודית (ובתעתיקים חלופיים: אמזיג֗ית יהודית, אמזיע'ית יהודית).