ברכת משה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ברכת משה היא הברכה שבירך משה את שבטי ישראל טרם מותו. הברכה מופיעה בספר דברים פרק לג, בתחילת פרשת וזאת הברכה, שהיא הפרשה המסיימת את התורה. לפי הפסוק הפותח את הפרק, ”וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” מפרשים אבן עזרא והכלי יקר שאין זו ברכתו האישית של משה, אלא ניתנה לו בנבואה.[1]
ערך זה עוסק בברכה שבירך משה את שבטי ישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ברכת משה (פירושונים).
מרבית הברכות עוסקות בתיאור אופי השבט או אופי נחלתו.