גידול גבישים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גביש הוא חומר מוצק שהאטומים, המולקולות או היונים המרכיבים אותו מסודרים בתבנית חזרתית המשתרעת בכל שלושת ממדי המרחב. גידול גבישים הוא תחום העוסק בשלב המרכזי בתהליך ההתגבשות, ומורכב מהוספת אטומים, יונים או שרשראות פולימרים חדשים לסידור האופייני של הסריג הגבישי כדוגמת סריגי בראבה.[1][2] תהליך הגידול עוקב, בדרך כלל, אחר השלב הראשוני של גרעין הומוגני או הטרוגני (מזרז פני השטח), אלא אם כן כבר קיים גביש "זרע", שנוסף במכוון כדי להתחיל את הגדילה.
פעולת צמיחת הגבישים מניבה מוצק גבישי שהאטומים או המולקולות שלו צמודים, עם מיקומים קבועים במרחב זה ביחס לזה. מצב הצבירה הגבישי מאופיין בקשיחות מבנית (אנ') מובהקת ועמידות גבוהה מאוד בפני מעוות (כלומר, שינויי צורה ונפח). לרוב המוצקים הגבישיים יש ערכים גבוהים הן של מודול יאנג והן של מודול הגזירה בתחום האלסטי. עובדה זו מנוגדת לרוב הנוזלים והזורמים, שהם בעלי מודול גזירה נמוך, ובדרך כלל מציגים את היכולת לזרימה צמיגית מקרוסקופית.