גמגום
הפרעת דיבור הפוגעת בשטף הדיבור בדרכים שונות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גמגום הוא הפרעת דיבור הפוגעת בשטף הדיבור בדרכים שונות. למשל: חזרתיות בלתי רצונית, הארכת צלילים, הברות או מילים והיתקעויות בדיבור. מקורן של אלו נובע מחוסר שליטה רגעי ספונטני במערכת הדיבור (בייחוד על מיתרי הקול) תוך כדי הדיבור. כלומר החוויה של המגמגם היא חוויה של חוסר שליטה בדיבור. הגמגום אינו מוגדר כמחלה אלא כתסמונת[1].
עובדות מהירות תחום, קישורים ומאגרי מידע ...
תחום | קלינאות תקשורת |
---|---|
קישורים ומאגרי מידע | |
MeSH | D013342 |
סיווגים | |
DSM-5 | 315.35 |
ICD-10 | F98.5 |
סגירה
הגורם לתופעת הגמגום אינו ידוע, ההשערה היא שלגמגום ייתכנו כמה יסודות ביניהם תורשה ונוירופיזיולוגיה. לגמגום אין תרופה או מרפא, אף שקיימות טכניקות טיפוליות רבות לשיפור יכולת הדיבור אצל מגמגמים.
בין הידועים שלקו בהפרעה הם משה רבנו (קיימת מחלוקת על כך), הנביא עמוס, דמוסתנס, אד שירן, וינסטון צ'רצ'יל, ג'ורג' השישי, קלאודיוס קיסר ולואיס קרול.