דגל הגאווה
דגל גאווה של הקהילה הגאה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דגל הגאווה (המכונה לעיתים "דגל הקשת" או "דגל החופש") הוא סמלן של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים וקווירים (להט"בק) אשר צבעיו ידועים בשם שיקוף מגוונה והספקטרום של כלל נטיות ומגדרי האנושות. שימוש בדגל הקשת שימש כסמל לגאווה בקרב הומוסקסואלים לראשונה במצעד הגאווה בסן פרנסיסקו בשנת 1978, והפך לסמל המזוהה ביותר עם הקהילה ברחבי העולם. העיצוב שפותח במקור על ידי האמן גילברט בייקר, עבר מספר שינויים מאז הופעת הבכורה שלו בשנת 1978, בהם נכללו תחילה הסרת צבעים ושחזורם על בסיס זמינות של בדים.[1][2] לדגל הקשת הראשון של בייקר נכללו שמונה צבעים אשר כלל טורקיז וורוד אם כי הגרסה הנפוצה ביותר ששונתה ב-1979 עד היום מורכבת משישה פסים בצבעי אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול וסגול. הדגל מתנוסס בדרך כלל אופקית, כשהפס האדום בראשו, בדומה לצבעי קשת בענן טבעית.
אנשי להט"ב משתמשים כיום בדגל הקשת ופריטים רבים נוספים המעוצבים כדוגמתו כסמל חיצוני למאבק בהומופוביה, גאווה בזהותם ותמיכה בזכויות להט"ב בעולם. בנוסף לדגל הגאווה, ישנם סמלי להט"ב נוספים בהם משולש ורוד, למדא, לאבריס אשר היוו בעבר את חברי הקהילה.