דוקרן הסטינבוק
מין של אנטילופה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דוקרן הסטינבוק (שם מדעי: Raphicerus campestris; מכונה בקיצור סטינבוק), הוא מין אנטילופה קטנה מתת-משפחת הצבאיים בסוג דוקרן, החי בדרום, מזרח ומרכז אפריקה. למרות שהתגלה על ידי האירופאים כבר בעת הגעתם לאפריקה, הוא תואר מדעית לראשונה רק בשנת 1811 על ידי קרל פטר טונברג. הוא המין הגדול והנפוץ בסוג דוקרן, ויש לו חפיפה עם שני המינים האחרים - דוקרן שארפי ודוקרן הכף. מלבדם ישנן שתי אנטילופות נוספות הדומות לו מאוד בגודל הגוף ובצבעי הפרווה: האוריבי, וצביון הסבך. תוארו למעלה מ-24 תת-מינים של דוקרן הסטינבוק על בסיס צבע פרווה, אך רק שניים מוכרים מדעית והם תופסים אזורי תפוצה נפרדים.
דוקרן הסטינבוק | |
---|---|
דוקרן סטינבוק (זכר) | |
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מכפילי פרסה |
משפחה: | פריים |
תת־משפחה: | צבאיים |
שבט: | אנטילופות סבך |
סוג: | דוקרן |
מין: | דוקרן הסטינבוק |
שם מדעי | |
Raphicerus Campestris תונברג, 1811 | |
תחום תפוצה | |
שמו המדעי נגזר מיוונית ומלטינית כדלהלן: "raphis" = "מחט", "keras" = "קרן"; צירוף של שתי המילים פירושו "קרן מחט" ומתייחס לקרניים הדקיקות והישרות שלו. המילה הלטינית "Campestri", יכולה להתפרש הן כ"רמה" והן כ"מישור", ומתייחסת כנראה לבית הגידול של מין זה. הכינוי "סטינבוק" במקור הוא בכלל שם הולנדי עבור יעל אלפיני, ולמרות חוסר הדמיון ביניהם המתיישבים הבורים כינו אותו כך על שם היעל המוכר להם מאירופה. הסיבה לכך היא שבתקופות הראשונות של גילויי חיות הן היו נקראות על שם בעלי חיים מוכרים, כפי שניתן לראות גם לגבי אנטילופת סוס כחולה שכונתה "סטינבוק" או אנטילופות רבות כצבי וראם שנקראו "תיש".
כאמור לדוקרן הסטינבוק שני תת-מינים מוכרים:
- סטינבוק דרומי (R.c. Campestris) - מאכלס את האזורים הדרומיים של התפוצה.
- סטינבוק מזרחי (R.c. naumanni) - מאכלס את האזורים המזרחיים של התפוצה.