דיאפאוזה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דיאפאוזה, Diapause או תרדמה, היא תהליך בו בעל חיים מקפיא את התפתחותו למשך תקופה בשנה בה התנאים קשים יותר. הדיאפאוזה מתרחשת בכל שלב ביצה, זחל, גולם או בוגר אצל חרקים וזיגוטה אצל יונקים. דיאפאוזה עוברית, היא תופעה המתרחשת במעל ל-130 מיני יונקים, ייתכן והיא מתרחשת גם בבני אדם,[1] ובעוברים של רבים ממיני הדגים בתהליך ההטלה השייכים לסדרת הגמבוזאים Cyprinodontiformes.[2]
רמות הפעילות של שלבי ההפסקה עשויות להשתנות במידה ניכרת בין המינים השונים. דיפאוזה עשויה להתרחש בשלב המלווה חוסר תנועה מוחלט, כגון הגלמים והביצים, או שהיא עשויה להתרחש בשלבים פעילים מאוד שעוברים נדידות נרחבות, כגון פרפר הדנאית המלכותית, Danaus plexippus. במקרים בהם החרק נשאר פעיל, ההאכלה מופחתת והתפתחות הרבייה מואטת או נעצרת. דרכים נוספות בהן בעלי חיים מתמודדים עם העונות הקשות של השנה הן: נדידה ותרדמת חורף.