דיווח עצמי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
במדעי החברה, דיווח עצמי או כלי מדידה מסוג מילוי עצמי, הוא כל מבחן, מדד או סקר בו משיבים מדווחים על התנהגותם ללא התערבות חיצונית. דיווח עצמי כולל שאלות בהן המשתתפים נשאלים על התחושות הסובייקטיביות שלהם – רגשות, עמדות, אמונות, תכונות אישיות וכן הלאה. הוא כולל גם שאלות בהן המשתתפים מתבקשים לדווח על מידע אובייקטיבי כמו גיל, השכלה ומספר ילדים. לרוב נעשה שימוש בשיטה זו באמצעות שאלונים, ולפעמים באמצעות ראיונות עומק אישיים. זוהי אחת השיטות השכיחות ביותר במחקר בפסיכולוגיה.
לאיסוף נתונים באמצעות דיווח עצמי יתרונות וחסרונות. מצד אחד, שאלוני דיווח עצמי הם קלים לשימוש, ועלותם נמוכה. מנגד, המגבלה המשמעותית של שאלונים לדיווח עצמי היא הטיית הרצייה החברתית, לפיה אנשים נוטים להשיב כך שהם מוצגים באור חיובי ולהימנע ממתן תשובות אשר מציגות אותם באור שלילי.
קיימות ראיות מחקריות רבות על הצלחתם של נבחנים להעמיד פנים בשאלוני דיווח עצמי. הנטייה לבחור בתשובות רצויות מהבחינה החברתית אינה מעידה בהכרח על הונאה מכוונת מצד הנבחן. נטייה זו יכולה להצביע על העדר הבנה מצד הפרט לגבי תכונותיו, על הונאה עצמית או על התחמקות מלהכיר במגבלות.[1][2]