דיסקלקוליה
לקות במתמטיקה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דיסקלקוליה (שלא לבלבל עם "דיסקלקולציה", "טעות חישוב" בלעז ויש אומרים "קלקול חשבונות") היא לקות למידה קוגניטיבית, המתבטאת כפגם ביכולת המתמטית של האדם ביחס לבני גילו, בעלי מנת משכל דומה. הלקות אינה קשורה לכשל בהבנה מספרית, אלא בעיקר לשינון ולהטמעה של חומר מתמטי בזיכרון לטווח ארוך ובכימות נתונים שרירותי.
תחום | פסיכיאטריה |
---|---|
קישורים ומאגרי מידע | |
MeSH | D060705 |
סיווגים | |
DSM-5 | 315.1 |
ICD-10 | F81.2, R48.8 |
ICD-11 | MB4B.5 |
לפי המדדים המקובלים בעשורים האחרונים [דרוש מקור], נבדק מוגדר כבעל דיסקלקוליה כאשר קיים פער של כשנתיים ביכולתו לרכוש מיומנויות חשבון בהשוואה לבני גילו, שמקורו איננו אינטליגנציה נמוכה, פגמים במערכת החושים, לקות שפה או קשב וריכוז. רוב הלוקים בדיסקלקוליה מאופיינים במנת משכל גבוהה מהממוצע [דרוש מקור]. על פי רוב, מופיעה הלקות בגילים צעירים, מתאפיינת בשוני בין אדם לאדם, ונמשכת לאורך כל מהלך החיים.
שכיחות הדיסקלקוליה באוכלוסייה אינה ידועה באופן ודאי ועומדת כיום, על פי מחקרים שונים שהתבצעו בשיטות שונות, על בין אחוז אחד לשישה אחוזים. אחוז הבנות הלוקות בדיסקלקוליה עולה במעט על אחוז הבנים (1:1.1). לשכיחות יש קשר משפחתי - במשפחה בה אחד הילדים לוקה בדיסקלקוליה, ישנו סיכוי גדול פי 5 עד 10 שילדים נוספים במשפחה ילקו גם כן בדיסקלקוליה. במשפחה עם זוג תאומים זהים שאחד מהם לוקה בדיסקלקוליה, ישנו סיכוי גדול פי 10 שגם התאום השני ילקה בדיסקלקוליה[1].
ישנם ילדים המאובחנים עם דיסקלקוליה בלבד, אך ב-40% מהמקרים לקות זו משולבת עם לקויות נוספות, כמו דיסלקסיה. עם זאת, מרבית הילדים המאובחנים כבעלי דיסלקסיה אינם בעלי דיסקלקוליה (עצמון, 2007). לא תמיד קל להבחין בין דיסקלקוליה לתסמין של קשיים בקריאה וכתיבה (דיסלקסיה ודיסגרפיה, בהתאמה) כמו גם בינה לבין שגיאות חישוב הנובעות מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.
כמו בכל לקויות הלמידה אין יודעים את הגורם המדויק לדיסקלקוליה ומייחסים אותה לפגיעה נוירולוגית. עם זאת, מבחינים בשני גורמים לדיסקלקוליה:
- דיסקלקוליה נרכשת - כאשר ניתן לשייך את הרמה הנמוכה לפגיעה מוחית שעבר הנבדק כגון אירוע מוחי, תאונת דרכים וכיוצא בזה.
- דיסקלקוליה התפתחותית - כאשר הנבדק סובל מהלקות וידוע שאינו סובל מפגיעה מוחית[דרוש מקור] אלא נושא את הלקות בשל העברה גנטית[2].
אין לבלבל בין דיסקלקוליה לבין אקלקוליה (Acalculia) שהיא, מבחינה נוירו-פסיכולוגית, הצורה החריפה ביותר של לקות מתמטית, ובדרך כלל נובעת מפגיעה מוחית באזורים הקשורים בחישוב מתמטי, כמו בשל תאונה קשה שהפרט עבר, כך שהיכולת המתמטית באופן כללי נפגמת בצורה כמעט מוחלטת.