דמוקרטיה פגומה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דמוקרטיה פגומה הוא מושג שהוצע על ידי מדעני המדינה וולפגנג מרקל, הנס-יורגן פוהל (אנ') ואורל ס. קרואסון (אנ') בתחילת המאה ה-21 כדי להבהיר את ההבחנות בין מערכות פוליטיות טוטליטריות, אוטוריטריות ודמוקרטיות.[1][2] המונח מבוסס על הרעיון של דמוקרטיה משובצת (אנ'). ישנן ארבע צורות של דמוקרטיה פגומה, על פי האופן שבו כל מדינה הגיעה לנקודה בה הדמוקרטיה פגומה. גורמים נוספים לדמוקרטיות פגומות הם רמת המודרניזציה, מגמות כלכליות, הון חברתי, חברה אזרחית, מוסדות פוליטיים וחינוך.