האימפריה האשורית החדשה
האימפריה האשורית האחרונה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האימפריה האשורית החדשה או האימפריה הנאו־אשורית הייתה השלב הרביעי והלפני אחרון בהיסטוריה האשורית העתיקה והשלב האחרון והגדול ביותר של אשור כמדינה עצמאית. החל מעלייתו לשלטון של אדד־ניררי השני בשנת 911 לפנה"ס,[1][2][3] התרחבה האימפריה האשורית החדשה בשטחי המזרח הקדום לאורך המאה ה-9 לפנה"ס עד המאה ה-7 לפנה"ס, והפכה לאימפריה הגדולה בהיסטוריה עד אותה עת.[4][5][6] בשל הדומיננטיות הגאופוליטית והאידאולוגיה המבוססת על שליטה עולמית, האימפריה נחשבת על ידי חוקרים רבים כאימפריה העולמית הראשונה בהיסטוריה.[5][7][6][8] בשיאה, האימפריה הייתה המעצמה הצבאית החזקה בעולם[4] ושלטה על כל מסופוטמיה, הלבנט ומצרים, כמו גם חלקים מאנטוליה, מדבר ערב ואיראן וארמניה של ימינו.
עובדות מהירות ממשל, משטר ...
ממשל | |
---|---|
משטר | מונרכיה |
שפה נפוצה | אכדית, ארמית |
עיר בירה |
אשור (911–879 לפנה"ס) |
גאוגרפיה | |
יבשת | אסיה |
היסטוריה | |
הקמה | |
הקמה | 911 לפנה"ס |
פירוק | |
פירוק | 609 לפנה"ס |
ישות קודמת | האימפריה החתית, חורים, בבל, מדי, עילם |
ישות יורשת | האימפריה הנאו-בבלית, מדי |
סגירה