האפוטרופסות ההאשמית על המקומות הקדושים בירושלים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האפוטרופסות ההאשמית על המקומות הקדושים בירושלים מתייחסת לתפקיד של השושלת ההאשמית בניהול ושמירה על המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות בעיר ירושלים. האפוטרופסות החלה בשנת 1924, כאשר המועצה המוסלמית העליונה, הגוף האסלאמי העליון לניהול כל העניינים הדתיים של הציבור הערבי בארץ ישראל המנדטורית מינה את השריף חוסיין בן עלי להגן על המקומות הקדושים בירושלים, וכאפוטרופוס של מסגד אל-אקצא, להעניק לו חסות ולשקמו. זאת לאחר שהפסיד את התפקיד של שומר המקומות הקדושים לאסלאם במכה ואל-מדינה לעבד אל-עזיז אל סעוד ובית סעוד. האפוטרופסות הפכה למורשת האשמית המנוהלת מאז על ידי מלכי ירדן ברציפות.
בהסכם השלום בין ישראל לירדן שנחתם ב-26 באוקטובר 1994, הכירה מדינת ישראל באפוטרופסות ההאשמית, בהסכם נכתב:
בהקשר זה, בהתאם להצהרת וושינגטון, ישראל מכבדת את תפקידה המיוחד הקיים של הממלכה ההאשמית של ירדן במקומות קדושים מוסלמיים בירושלים. בשעה שייערך המשא-ומתן על מעמד הקבע, תעניק ישראל עדיפות גבוהה לתפקיד הירדני ההיסטורי במקומות קדושים אלה.
— חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית, סעיף 9 פסקה 2
ב-31 במרץ 2013 נחתם הסכם בין הרשות הפלסטינית לירדן, המעגן בכתב את האפוטרופסות ההאשמית על המקומות הקדושים בירושלים[1].
אל-אקצא וכיפת הסלע שופצו ארבע פעמים על ידי השושלת ההאשמית במהלך המאה ה-20. בשנת 2016 השתתף המלך עבדאללה השני במימון שיפוץ מבנה קבר ישו שבתוך כנסיית הקבר[2], בשנת 2017 תרם עבדאללה 1.4 מיליון דולר לוואקף בירושלים וב-2019 השתתף במימון שיפוץ מבנה כנסיית הקבר עצמו[3]. דוח עצמאי מעריך את הסכום הכולל שההאשמים הוציאו מאז 1924 על ניהול ושיפוץ אל אקצא והר הבית כמעל מיליארד דולר[4].