הבה לי מוזיקה
סרט אנימציה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
"הבה לי מוזיקה", באנגלית: Make Mine Music, הוא סרט הנפשה מוסיקלי משנת 1946, אשר הופץ על ידי חברת וולט דיסני. זהו סרט ההנפשה השמיני של החברה באורך מלא.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
עטיפת הקלטת העברית שיצאה בשנות התשעים | |
בימוי | קלייד ג'רונימי, ג'ק קני, ג'ושוע מידור, המילטון לוסק, רוברט קורמק |
---|---|
הופק בידי | וולט דיסני |
תסריט |
וולט דיסני ג'יימס בורדרו הומר ברייטמן אירווין גרהאם אריק גורני ת'ורנטון אי סילביה הולנד דיק הומר דיק קלסי ג'סי מארש טום אורב קאפ פאלמר ארדמן פנר הארי ריבס דיק שאו ג'ון וולברידג' רוי ויליאמס |
שחקנים ראשיים |
Tatiana Riabouchinska David Lichine |
מדבבים |
נלסון אדי דינה שור בני גודמן האחיות אנדרוז ג'רי קולונה סטרלינג הולוויי אנדי ראסל דייוויד ליצ'ין טטיאנה ריאבוצ'ינסקה פרנק סינטרה טומי דורסי ג'ימי דורסי ג'ו סטאפורד "אנשי המלך" מקהלת קן דרבי |
מוזיקה | Allie Wrubel, אליוט דניאל, ריי גילברט, צ'רלס וולקוט, אוליבר ולאס, אדוארד פלאמב, Henry Creamer, Ted Weems, אוסוולד פרס, Bobby Worth, Alec Wilder, Al Cameron, קן דרבי |
אנימטור | לס קלארק, ביל צ'סטיק, Al Bertino, קליף נורדברג, Jack Campbell, Hal Ambro, John McManus, George Rowley, Brad Case, Ken O'Brien, Andy Engman, Jack Boyd, דון פטרסון, Phil Duncan, Harvey Toombs, John Sibley, Hal King, מילט קאהל, וורד קימבל, Tom Massey, אריק לארסון, אולי ג'ונסטון, Wetzel Whitaker, ג'ון לונסברי, Hugh Fraser, פרד מור, Jerry Hathcock |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | חברת וולט דיסני |
חברה מפיצה | בואנה ויסטה הפקות |
הקרנת בכורה |
ארצות הברית - 15 באוגוסט 1946 פלשתינה (א"י) - 15 בנובמבר 1947[1][2][3] |
משך הקרנה | 74 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט מוזיקלי, סרט מונפש מסורתית, סרט ילדים, סרט פנטזיה |
דף הסרט ב־IMDb | |
בישראל יש לסרט מספר שמות: "הבו לנו מוזיקה"[4], "הבה לי מוסיקה"[5], "פסטיבל המוזיקה"[6][7], לאחר מכן "זו מנגינתי" בהפצה של 1949 ובהפצה מאוחרת יותר נקרא הסרט "נגן את המוזיקה שלי". בהפצה בקלטות בישראל הסרט נקרא "מצעד הפזמונים של דיסני".
במהלך מלחמת העולם השנייה, רוב צוותו של וולט דיסני התגייס לצבא והנותרים זומנו על ידי ממשלת ארצות הברית ליצירת סרטי תעמולה, כתוצאה מכך, לחברה היו מספר רעיונות "לא גמורים". על מנת לשמר את מחלקת סרטי האנימציה באורך מלא במהלך המלחמה, יצרו אולפני וולט דיסני שישה סרטי אנתולוגיה, אשר בנויים מפרקים קצרים, שאין קשר ביניהם, ומלווים בקטעי מוזיקה. זהו סרט האנתולוגיה השלישי, לאחר "סלודוס אמיגוס" ו"שלושת הקבלרוס". הסרט קיבל ביקורות מעורבות במיוחד עקב הקטע "אנשי מרטין ותושבי קוי", שבניגוד לנהוג באותה התקופה, הוצגה בו אלימות רבה. הסרט היה מועמד בפסטיבל הקולנוע בקאן הראשון.
המנהל המוזיקלי של הסרט היה אל סאק.