הגברת השנייה של ארצות הברית
אשת סגן נשיא ארצות הברית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הגברת השנייה של ארצות הברית (באנגלית: Second Lady of the United States ובקיצור SLOTUS) הוא התואר הלא רשמי הניתן לאשת סגן נשיא ארצות הברית על בסיס התואר הגברת הראשונה של ארצות הברית הניתן כמעט תמיד לאשת נשיא ארצות הברית. במונח "הגברת השנייה" נעשה ככל הנראה שימוש לראשונה על ידי ג'ני הוברט, רעייתו של סגן הנשיא גארט הוברט, סגנו של הנשיא ויליאם מקינלי. בהמשך יצא תואר זה מהאופנה, אך השימוש בו התחדש בשנות ה-80 של המאה ה-20[1][2]. בשנות התשעים נזנח שוב השימוש בתואר זה, לטובת התואר "אשת סגן נשיא ארצות הברית" (wife of the Vice-President), אך הוא הושב לתחייה בתקופת ממשלו של הנשיא ברק אובמה[1]. עם בחירתה של קמלה האריס לסגנית נשיא ארצות הברית בנובמבר 2020, התפקיד אויש לראשונה על ידי גבר - בעלה של האריס, דאגלס אמהוף, נקרא האדון השני של ארצות הברית (באנגלית: Second Gentleman of the United States ובקיצור SGOTUS). אמהוף הוא גם היהודי הראשון המכהן בתפקיד.
איוש נוכחי | דאגלס אמהוף |
---|---|
תאריך כניסה לתפקיד | 20 בינואר 2021 |
מעון | מעגל מצפה הכוכבים מס' 1 |
מושב המשרה | וושינגטון הבירה, ארצות הברית ארצות הברית |
ייסוד המשרה | 21 באפריל 1789 |
איוש ראשון | אביגייל אדמס |
במשך השנים עברה מידת חשיפתה הציבורית של הגברת השנייה תהליך של התפתחות. בעוד שתפקידה של הגברת הראשונה כמארחת של הבית הלבן החל להיות מקובל החל מראשית ההיסטוריה של ארצות הברית ובדרך כלל שימשה בתפקיד זה בת משפחה אחרת של הנשיא במקרה שזה היה אלמן או רווק, עד לסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 לא משכו נשות סגני הנשיאים את תשומת הלב של אמצעי התקשורת.
פלוריד קלהון, רעייתו של ג'ון קלהון הייתה דמות מרכזית בפרשיית התחתונית (Petticoat Affair), שערורייה חברתית-פוליטית שבמסגרתה נודו מבחינה חברתית מזכיר המלחמה, ג'ון איטון ואשתו, פגי איטון. פרשה זו הזיקה עוד ליחסים שהיו כבר מתוחים בין סגן הנשיא קלהון לבין הנשיא אנדרו ג'קסון. טיפר גור, רעייתו של סגן הנשיא אל גור, הייתה פעילה בכמה מערכות להסרת תכנים מהתרבות הפופולרית האמריקאית, מסרטי קולנוע, מתוכניות טלוויזיה וממופעים מוזיקליים, שמבחינתה היו מעוררי סלידה והיא החלה לעסוק בכך עוד מהימים שבעלה היה עוד סנאטור. היא קראה תיגר על יוצרים שעשו שימוש במילים פוגעניות ולעיתים קרובות התעמתה עם מבקריה, כמו להקת דד קנדיז, והזמר ג'לו ביאפרה. לין צ'ייני, רעייתו של ריצ'רד צ'ייני, תמכה ברפורמה בחינוך, וחשפה כשלים ספציפיים של מערכת החינוך הציבורי במהלך כהונתה כגברת השנייה. צ'ייני היא באופן מיוחד תומכת גלוית לב של הוראת ההיסטוריה וכתבה חמישה ספרים רבי מכר על הנושא עבור הילדים ועבור בני משפחותיהם[3]. ג'יל ביידן, רעייתו של סגן הנשיא בתקופת ממשל אובמה, ג'ו ביידן, עובדת כמרצה לשפה האנגלית בקולג' הקהילתי של צפון וירג'יניה והיא נחשבת לראשונה מבין כל נשות סגני הנשיא שהחזיקה משרה בתשלום בעת כהונת בעלה כסגן נשיא. ביידן הייתה מעורבת בכמה מטרות, כולל מודעות לסרטן השד ואוריינות.
בוועידת המפלגה הדמוקרטית ב-2016 אמרה ביידן: "הרשו לי לפתוח בדברי תודה כלפיכם על כך שאפשרתם לי לשרת כגברת השנייה של ארצות הברית בשמונה השנים האחרונות. היה זה כבוד גדול עבורי"[4]. הייתה זו הפעם הראשונה שנעשה שימוש בתואר בלתי רשמי זה על ידי הגברת השנייה בוועידה ארצית.
עד לכניסתו לתפקיד של אמהוף כיהנו בו 38 נשים, 11 מתוכן כיהנו בהמשך בתפקיד הגברת הראשונה. במשך השנים היו 17 תקופות בהן לא שימשה בתפקיד הגברת השנייה אף אחת (במקרים בהם לא היה סגן נשיא מכהן כלל, או שזה היה אלמן או רווק). התקופה הארוכה ביותר הייתה 16 השנים בין כהונתם של בני זוגן של אביגייל אדמס ושל אן תומפסון גריי. האחרונה מבין תקופות אלו הייתה 132 הימים ב-1974 מיום כניסתו לתפקיד נשיא ארצות הברית של ג'רלד פורד (שהיה קודם לכן סגן הנשיא ורעייתו בטי פורד שימשה כגברת השנייה), לבין תחילת התקופה בה שימשה בתפקיד הפי רוקפלר, רעייתו של סגנו של פורד, נלסון רוקפלר.