הדבר כשלעצמו
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הדבר כשלעצמו או הדבר כשהוא לעצמו[hebrew 1] (בגרמנית: Ding an sich; באנגלית: thing-in-itself) הוא מונח פילוסופי מתחום תורת ההכרה, המתאר דבר הנמצא בפני עצמו, ומציאותו אינה קשורה להכרה או לתנאיי ההכרה, להתבוננות ולייצוג של הסובייקט האנושי.[1] למושג הדבר כשלעצמו מקום מרכזי בהגותו של הפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט, ולרוב הוא מקביל לשימושו במונח הנואומנה, כששנייהם מנוגדים לתופעות (פנומנה) הניתנות להכרת התבונה. שימושו של קאנט במונח עורר פולמוס פילוסופי רב, בפרט בקרב הוגי האידיאליזם הגרמני והוגים נאו-קאנטיאנים. אחת הסיבות לכך שהמונח נחשב לסבוך ובעייתי בהגותו של קאנט, היא שעל אף שמו, הוא אינו מצביע על "דבר" במובן המוכר לנו בניסיון, אלא על מציאות אפשרית שמעבר לניסיון.[2]
עמנואל קאנט |
אנשים |
ג'ורג' ברקלי • רנה דקארט • יוהאן גוטליב פיכטה • פרידריך היינריך יעקבי • גאורג וילהלם פרידריך הגל • דייוויד יום • ארתור שופנהאואר • ברוך שפינוזה |
עבודות חשובות |
ביקורת התבונה הטהורה • ההקדמות • מהי נאורות? • הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות • ביקורת התבונה המעשית • ביקורת כוח השיפוט • הדת בגבולות התבונה בלבד • מטפיזיקה של המידות • לשלום הנצחי |
קאנטיאניזם ואתיקה קאנטיאנית |
אידיאליזם טרנסצנדנטלי • פילוסופיה ביקורתית • סכמה • אפריורי ואפוסטריורי • אנליטי וסינתטי • נואומנה • הדבר כשלעצמו • קטגוריות • הצו הקטגורי • צו היפותטי • מקסימה • "ממלכת התכליות" • אפרצפציה טרנסצנדנטלית • אסתטיקה טרנסצנדנטלית |
נושאים קרובים |
אידיאליזם גרמני • נאו-קאנטיאניזם |