ההפגנות באיראן (2022–הווה)
סדרת מחאות והפרות סדר אזרחיות באיראן שהחלה בספטמבר 2022, בעקבות מותה של מהסה אמיני במהלך מעצר משטרתי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ההפגנות באיראן או הפגנות מהסא אמיני היו סדרת הפגנות מחאה והפרות סדר נגד ממשלת איראן, אשר החלו ב-16 בספטמבר 2022, בעקבות מותה של מהסא אמיני (בפרסית: مهسا امینی), שנהרגה במהלך מעצר משטרתי. על פי עדות ראייה, היא עונתה והוכתה על ידי סיירת ההדרכה, "משטרת המוסר" האסלאמית במדינה, לאחר שהואשמה בכך שלבשה את החג'אב שלה שלא כראוי, ובכך הפרה את החוק המחייב לבישת חג'אב במדינה.[6] משטרת איראן הכחישה כי אמיני הוכתה בעת המעצר.[7]
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
חלק ממחאת החיג'אב באיראן ופרשת מותה של מהסא אמיני | |||
---|---|---|---|
תאריכי המאבק | 16 בספטמבר 2022 – 2023 | ||
מקום | איראן איראן, מדינות נוספות ברחבי העולם[1] | ||
עילה |
| ||
מטרה |
| ||
שיטת המאבק | הפגנות, שביתות, אי ציות לחוקי החג'אב, מהומות | ||
סטטוס | מתמשך | ||
הצדדים במאבק | |||
| |||
דמויות בולטות | |||
| |||
הרוגים: לפחות 488 מפגינים, בהם 64 קטינים (על פי ארגון Iran Human Rights (אנ'); נכון ל-27 בינואר 2023)[4] פצועים: 898+[5] עצורים: 19,262~ (על פי HRA נכון ל-6 בינואר 2023) |
ההפגנות החלו מספר שעות לאחר מותה של אמיני בטהראן, בתחילה ליד בית החולים בו היא טופלה, ובהמשך התפשטו במהירות לערים נוספות, תחילה בפרובינציית כורדסתאן שם נולדה וגדלה אמיני, בערים סאקז, סננדג', דיבנדרה (אנ'), באנה (אנ') וביג'אר (אנ'), בין היתר.[8][9] בתגובה להפגנות אלו, החל מ-19 בספטמבר החלה ממשלת איראן להגביל את הגישה לאינטרנט באזורים שונים. ככל שהמחאות גדלו, הממשלה הטילה השבתת אינטרנט נרחבת באזורים רבים במדינה, וכן הגבילה את הגישה לרשתות חברתיות בכל רחבי המדינה.[10][11] בתגובה למחאות על מותה של אמיני, אנשים ערכו הפגנות תמיכה בממשלה בערים שונות באיראן, כדי לייצר תגובת-נגד למוחים.[12] ממשלת איראן התייחסה להפגנות הנגד הללו כ"ספונטניות".[12] המפגינים בעד הממשלה קראו להוצאה להורג של המפגינים נגדה, וכינו אותם "חיילים של ישראל", תוך כדי צעקות "מוות לאמריקה" ו"מוות לישראל", המשקף את הנרטיב המוכר של שליטי הפקידות באיראן, שכולל הטלת האשמה בנוגע לתסיסה על מדינות זרות עוינות.[12] ב-3 באוקטובר, בהצהרתו הראשונה מאז פרוץ ההפגנות, המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, סירב להתייחס לתסיסה רחבת-ההיקף כ"התפרעויות", וכן ניסה להציג אותן כמזימה זרה.[13]
נכון ל-4 באפריל 2023, לפחות 537 מפגינים, בהם 68 קטינים,[4] נהרגו במהלך ההפגנות כתוצאה מעימותים עם גורמי ממשלה המתערבים בהן (כולל שימוש בגז מדמיע ואש חיה),[14][15] מה שהופך את הפגנות אלו לקטלניות ביותר מאז ההפגנות באיראן ב-2019–2020, שהסתיימו עם למעלה מכ-1,500 הרוגים.[16] תגובת הממשלה נגד ההפגנות ספגה גינויים רבים, ומחלקת האוצר של ארצות הברית הטילה סנקציות על סיירת ההדרכה ועל מספר גורמים איראניים בכירים.