הזדהות השלכתית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הזדהות השלכתית (באנגלית: Projective Identification) הוא מושג פסיכולוגי שנטבע לראשונה על ידי החוקרת והפסיכואנליטיקאית מלאני קליין ב- 1946. קליין השתמשה במושג ההשלכה הפרוידיאני, שדיבר על ייחוס של דחפים מאיימים לאנשים אחרים, והרחיבה אותו כדי לתאר העברה של דימויי אני שליליים שהאדם לא יכול להכיל אותם, אל אדם אחר. האחר מזדהה עם הדימויים השליליים שהושלכו עליו, ומתנהג בהתאם.
למרות שהתיאוריה הפסיכואנליטית מוכרת בפסיכולוגיה הפופולרית, מופנית כלפיה ביקורת לא מעטה. יש הטוענים כי היא אינה מבוססת מדעית,[1] ואף יכולה להיחשב לפסאודו־מדע.[2]