החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
חטיפת אזרחים וחיילים ישראלים על ידי ארגוני טרור פלסטינים לתוך רצועת עזה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
החטופים מישראל ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל הם ישראלים ותושבים זרים ששהו בישראל, שנחטפו במהלך מתקפת הפתע על ישראל שהוביל חמאס, ארגון טרור אסלאמיסטי-סוני פלסטיני, בבוקר 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, מתקפה שבעקבותיה יצאה ישראל למלחמת חרבות ברזל. עם פריצת גדר המערכת סביב רצועת עזה פלשו לישראל מחבלים פלסטינים. מתקפת הטרור התפרסה על פני יישובים וקיבוצים רבים במערב הנגב ועוטף עזה, וכן בפסטיבל מוזיקה ליד קיבוץ רעים, וכללה פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבהם מעשי טבח המוניים, אונס והתעללות, לצד חטיפת אזרחים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
חלק ממתקפת הפתע על ישראל, מלחמת חרבות ברזל | |
---|---|
תמונותיהם של גברים, נשים, ילדים ותינוק שחלקם עדיין נמצאים בשבי חמאס, לצד הכיתוב "החזירו אותם הביתה" (פרסום של מטה משפחות החטופים והנעדרים) | |
תאריך | 7 באוקטובר 2023 |
תאריך עברי | כ"ב בתשרי, שמחת תורה ה'תשפ"ד |
מקום | עוטף עזה והיישובים בו |
מטרה | פיגוע מיקוח |
סוג | פשע מלחמה, חטיפה, שבייה |
חטופים | 252 נחטפו, 112 שוחררו בחיים, 12 גופות חולצו, 128 נותרו חטופים, מתוכם 38 שנקבע מותם וגופותיהם מוחזקות בשבי. |
מבצע |
פלסטינים חדר המבצעים המשותף
|
מניע | טרור פלסטיני, ג'יהאדיזם |
המחבלים חטפו מישראל אל רצועת עזה ביום המתקפה 252 אנשים חיים וגופות. בעוד שמיעוט מבין הנשבים היו חיילי צה"ל מהבסיסים הסמוכים לגבול, רוב החטופים היו אזרחים, כולל נשים, גברים, קשישים וילדים, וכללו כמה עשרות עובדים זרים. על פי הערכות, מרבית החטופים הוחזקו בדרום רצועת עזה. עד למאי 2024, הושבו לישראל 112 חטופים חיים, וחולצו 12 גופות,[1][2] 128 חטופים נותרו בידי חמאס, ובתוכם 38 חטופים שנקבע כי נהרגו, כבר בפרוץ המלחמה או אחר כך. נוסף עליהם, אישה אחת מנתיב העשרה מוגדרת נעדרת וגורלה אינו ידוע.[3]
עוד קודם למתקפה החזיק חמאס ברצועה בשני אזרחים ישראלים שעברו את הגבול באופן עצמאי, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, וכן בגופותיהם של חיילי צה"ל הדר גולדין ואורון שאול שנפלו במבצע צוק איתן ב-2014.