הכוחות המזוינים של ניגריה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הכוחות המזוינים של ניגריה הם הכוחות הצבאיים המשולבים של הרפובליקה הפדרלית של ניגריה. הם מורכבים מצבא ניגריה, הצי הניגרי וחיל האוויר הניגרי. נשיא ניגריה מתפקד כמפקד העליון של הכוחות המזוינים, מפעיל את סמכותו החוקתית באמצעות משרד ההגנה, האחראי על ניהול הצבא ואנשיו. הראש המבצעי של הכוחות המזוינים הוא ראש מטה ההגנה, הכפוף לשר ההגנה הניגרי. עם כוח של יותר מ-223,000 חיילים פעילים, הצבא הניגרי הוא אחד משירותי הלחימה במדים הגדולים באפריקה[1]. לפי "Global Firepower", הכוחות המזוינים של ניגריה הם כוח הצבא הרביעי בעוצמתו באפריקה, ומדורגים במקום ה-35 בדירוג הבינלאומי[2].
מדינה | ניגריה |
---|---|
תקופת הפעילות | 1960–הווה (כ־64 שנים) |
מטה | אבוג'ה |
מנהיגות | |
המפקד העליון | Lucky Irabor |
ראש הצבא | מוחמדו בוהארי (נשיא ניגריה) |
שר ההגנה | באשיר סליהי מגאשי |
כוח אדם | |
כוחות פעילים | 223,000 |
תקציב | |
תקציב שנתי | 2.352 מיליארד דולר (2021) |
אחוזי תמ"ג | 0.5% (2021) |
הכוחות המזוינים הניגרים הוקמו בשנת 1960 כיורש של היחידות הקרביות של כוח הגבול המלכותי של מערב אפריקה המוצב במדינה, אשר שימש בעבר ככוח השדה הרב-גדודי של האימפריה הבריטית בתקופת חסותה על ניגריה. זמן קצר לאחר הקמתו, הכוחות המזוינים היו עסוקים במבצעי לחימה נגד מדינת ביאפרה המבודדת במהלך מלחמת האזרחים בניגריה (מלחמת ביאפרה) מ-1967 עד 1970. בנקודת זמן זו, כוח האדם הצבא הניגרי עלה מ-85,000 חיילים בשנת 1967, ליותר מ-250,000 חיילים עד סוף המלחמה. בשנים שלאחר מלחמת האזרחים, הכוחות המזוינים הניגרים הצטמצמו בחצי מגודלו לכ-125,000 איש. למרות התכווצות זו בגודל ובמימון הכוחות המזוינים שלה, ניגריה התהדרה בהיותה הצבא היחיד במערב אפריקה המסוגל לעסוק בפעולות צבאיות זרות, כגון במהלך התערבותה במלחמת האזרחים הליברית הראשונה ב-1990. הכוחות המזוינים של ניגריה המשיכו להישאר מרכיב פעיל במבצעי הלחימה ברחבי יבשת אפריקה במהלך העשורים הבאים, עם התקשרויות בולטות לרבות מעורבותו ב-2017 כחלק מההתערבות הצבאית של הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה בגמביה (אנ').
כיום, הכוחות המזוינים של ניגריה מתמודדים עם מספר אתגרים מקומיים שממשיכים לערער את היציבות בתוך ניגריה והאזור כולו. חלק מהאיומים הללו כוללים את הסכסוך המתמשך נגד קבוצת המורדים הג'יהאדיסטית, בוקו חראם בצפון מזרח ניגריה, אשר מתמשכת מאז יולי 2009. כמו כן, ניגריה הייתה מעורבת בקמפיין ארוך טווח נגד פיראטיות באזור דלתא ניז'ר בדרום המדינה, אשר איים על תעשיית הנפט החיונית במדינה, שהיא המקור ל-40% מהיצוא של ניגריה ול-85% מהכנסות הממשלה. המרכיב את מצב עניינים זה הוא התפקיד שממלאת השחיתות בניסיונות המתמשכים לחזק את הכוחות המזוינים. השחיתות החלישה באופן היסטורי את יכולתו של הצבא הניגרי להתמודד עם איומי ביטחון הפנים, והיא מואשמת כאחראית לאריכות הפעילות המתמשכת של המורדים והטרוריסטים הפועלים ברחבי המדינה.
למרות האתגרים הללו למוכנות המבצעית שלו, הכוחות המזוינים של ניגריה התחייבו למספר תוכניות מודרניזציה רחבות היקף כדי לחזק את המשמעת ואת כוח האש של חייליו. זה כולל רכישת כלי רכב משוריינים חדשים, מטוסי קרב ומזל"טים בסיור אווירי, ושיפוץ כלי שיט שסבלו מתקופות ממושכות של תחזוקה לקויה או מינימלית. מגמות אלו בהתפתחות הכוחות המזוינים ככוח לוחם, כמו גם המאמצים להילחם בשחיתות בשורות אנשי הצבא והביורוקרטיה הממשלתית, היו חשובים ביותר ביכולתה של ניגריה להתמודד עם אתגרים לביטחונה הלאומי וליציבותה במדינה ובמערב אפריקה.