המצור על ירושלים (70)
השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המצור על ירושלים התרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל). היה זה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.[1] המצור הסתיים בכיבושה של העיר בידי כוחות האימפריה הרומית תחת פיקודו של טיטוס. במהלך כיבוש ירושלים (שבוצע במספר שלבים) שרף הצבא הרומאי את בית המקדש, ערך טבח באוכלוסייתה, והחריב את העיר. מספר ההרוגים שמתו בחרב או ברעב הסתכם במאות אלפים. ההרס והטבח שבאו בעקבות כיבוש ירושלים, גרמו לשקיעתהּ של העיר לאחר מאות שנים של שגשוג ופריחה.
תבליט משער טיטוס בו נראית תהלוכה של לגיונרים רומאים הנושאים שלל מבית המקדש | |||||||||||||
מערכה: המרד הגדול | |||||||||||||
מלחמה: מרידות יהודה ברומא | |||||||||||||
תאריך הסכסוך | אביב - קיץ 70 | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | ירושלים | ||||||||||||
קואורדינטות | 31°46′41″N 35°14′09″E | ||||||||||||
עילה | עריצות השלטון הרומאי ובייחוד התנהלותו של הנציב גסיוס פלורוס | ||||||||||||
תוצאה | ניצחון רומאי וחורבן ירושלים והמקדש | ||||||||||||
שינויים בטריטוריות | העברת ירושלים לשליטה רומאית מוחלטת | ||||||||||||
| |||||||||||||
המידע ההיסטורי לגבי המרד מועט, ומבוסס על יוסף בן מתתיהו, היסטוריונים זרים, אגדות בתלמודים ובמדרשים, וממצאים ארכאולוגיים ואפיגרפיים. | |||||||||||||
לוח כרונולוגי של אירועי המצור | |||||
---|---|---|---|---|---|
תאריך | מאורע | תרשים/איור/תצלום/אילוסטרציה | הרחבה - בעקבות המהלך המבצעי | ||
י"ד בניסן ג'תת"ל | חניית הכוחות הרומיים סביב העיר | הקמת מחנות סביב העיר | |||
ז' באייר | הבקעת הרומאים את החומה השלישית, לאחר 15 ימי לחימה | פלישת הרומאים מעבר לחומה השלישית, ונסיגת המורדים אל מעבר לחומה השנייה; הריסת שכונת בית זיתא | |||
י"ב באייר | הבקעת הרומאים את החומה השנייה | פלישת כושלת של הרומאים לרובע החדש | |||
ט"ז באייר | השתלטות הרומאים על החומה השנייה | הריסת חלקה הצפוני של החומה והצבת משמרות אבטחה רומיים בחלקה הדרומי | |||
כ"ט באייר | סיום הקמת רביעיית הסוללות מול אנטוניה ומול העיר העליונה, לאחר 17 ימי עבודה | העלאת מכונות המלחמה להפקעת החומות ולפלישה מעבר אליהן | |||
הצתת המנהרות שמתחת לסוללות שמול אנטוניה, על ידי המורדים | קריסת הסוללות ומכונות המלחמה שעליהן | ||||
א' בסיוון | שריפת והשחתת מכונות המלחמה וסוללות המצור מול העיר העליונה, על ידי המורדים | כישלון המהלך הרומי של הצבת הסוללות | |||
ד' בסיוון | הקמת טבעת מצור, לאחר שלושת ימי עבודה | הרעבת היהודים, החלשתם והתשתם; טיטוס ממתין חמישה ימים לכניעת המורדים, אך זו לא קרתה | |||
א' בתמוז | הקמת ארבע סוללות מצור מול אנטוניה, לאחר 21 ימי עבודה | ריכוז הכוחות בגזרת הסוללות ואבטחתן; קידום מגדלי מצור אל החומה, ולחימה קשה בין הצדדים | |||
ג' בתמוז (בלילה) | קריסת החומה החיצונית של אנטוניה | ניסיון כושל של הכוחות הרומיים לטפס על החומה הפנימית של אנטוניה | |||
ה' בתמוז (בלילה) | השתלטות על החומה הפנימית של אנטוניה | לחימה לילית קשה על ההר, עד לנסיגת הכוח הרומאי אל מצודת אנטוניה | |||
י"ג בתמוז (בלילה) | ניסיון השתלטות רומי על ההר | נסיגה חוזרת של הכוח הרומי, אל מצודת אנטוניה | |||
י"ז בתמוז | מיטוט מצודת אנטוניה על ידי הכוחות הרומאים. משימה בת שבעה ימי עבודה (לא ברור אם בתאריך זה החלה העבודה, או שמא נסתיימה בו) | נסללה הדרך אל ההר | |||
כ"ז בתמוז | שריפת הסטיו המערבי על ידי המורדים, תוך שעליו לגיונרים רבים | לכידת חיילים רומים למוות, וכילוי הסטיו | |||
כ"ח בתמוז | העלאת הסטיו הצפוני על ידי הכוחות הרומאים, באופן מבוקר | ||||
ח' באב | סיום הקמת מערך חמש הסוללות בקרן המערבית-צפונית של ההר | מתקפה רומית משולבת, בניסיון כושל לכבוש את ההר | |||
הצתת השערים הצפוניים והסטווים, על ידי הרומאים | נתישת היהודים את חומות ההר, מצפון וממערב | ||||
ט' באב | כיבוי האש בחומות ובסטווים, בפקודת טיטוס | יצירת גישה נוחה להר עבור הכוחות הרומיים | |||
דיון על עתיד בית המקדש (טיטוס, ככל הנראה, הכריע על שריפתו) | |||||
י' באב | הצתת המקדש | שריפת המקדש ובזיזתו, תוך טבח במורדים והימלטות אלו ששרדו | |||
ז' באלול/ח' באלול | הקמת זוג סוללות מול העיר העליונה, לאחר 18 ימי עבודה, וקידום מגדלי המצור על הסוללות | פריצת החומה הראשונה וכיבוש מערב העיר, תוך הימלטות המורדים אל תוך העיר; הרומאים ירדו אל העיר כולה ושטפו אותה במסע טבח, שרפה וביזה | |||
תשרי ג'תתל"א | טיטוס שוהה בבניאס, במהלך מסעו מירושלים לרומא, בראש צבאו ועם אלפי שבויו; שמעון בר גיורא נתפס ומצטרף ליוחנן מגוש חלב שבשיירת השבויים | ביהודים נערכים משחקי גלדיאטורים. אלו חוזרים על עצמם גם בתחנה בביירות בחודש שלאחר מכן. השיירה ממשיכה, ולאחר מספר תחנות שבה לירושלים הכבושה, עוברת לאלכסנדריה, ומשם מפליג טיטוס לרומא, תוך שכ-700 מורדים נשלחים לרומא, להצגתם בתהלוכה | |||
חורף ג'תתל"א | תהלוכת הטריומף ברומא | תהלוכה ראוותנית יחד עם השלל והשבי, נאומים, זביחת קורבנות, הוצאתו להורג של שמעון בר גיורא |
ההתקוממות בירושלים נגד השלטון הרומי, היוותה את השלב הראשון ואת המאיץ לפרוץ מרד כללי של האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל נגד האימפריה הרומית. המרד פרץ בהדרגה בעקבות תסיסה ארוכה בת שנים רבות שהונעה מסיבות שונות ומגוונות, אך בעלות אופי אחיד ומשותף. המרד כלל את כל חלקי ארץ ישראל ואף מחוצה לה, אך המערכה המרכזית התרחשה בירושלים. המורדים היהודים, שהיו מלכתחילה מפולגים למספר סיעות, ניהלו מלחמת אחים קשה בתוך העיר, במקביל למערכה נגד האויב הרומי. הם השכילו להתאחד רק לאחר שהצבא הרומאי הטיל מצור על העיר ותקף אותה, אך בשלב זה של המרד, זה כבר היה מאוחר מדי.
ההשלכות של החורבן על העם היהודי היו קשות והשפעתן הייתה במגוון תחומים ולטווח ארוך, עד לימינו אנו.