המצפה האירופי הדרומי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המצפה האירופי הדרומי (באנגלית: European Southern Observatory, בקיצור ESO או איס"ו) הוא ארגון מחקר בין-ממשלתי לאסטרונומיה תצפיתית מהקרקע. הארגון, שנוסד בשנת 1962, מספק לאסטרונומים מתקני מחקר מהשורה הראשונה וגישה לשמי חצי הכדור הדרומי. נכון ל-2019 כולל הארגון 16 מדינות חברות: אוסטריה, איטליה, אירלנד, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, ספרד, פולין, פורטוגל, פינלנד, צ'כיה, צרפת, שוודיה, ושווייץ. אוסטרליה היא שותפה אסטרטגית. ברזיל חתמה על הסכם ההצטרפות, אך טרם אישרה אותה.[1] המצפים עצמם ממוקמים בצ'ילה שבדרום אמריקה, לה מעמד מיוחד. התקציב השנתי של איס"ו, המוענק לו על ידי המדינות החברות, עומד על כ-198 מיליון אירו, והארגון מעסיק כ-700 עובדים.
סמל המצפה האירופי הדרומי | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | גרמניה |
תחום שיפוט |
אוסטריהאיטליהאירלנדבלגיהבריטניהגרמניהדנמרקהולנדספרדפולין פורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתשוודיהשווייץ צ'ילה |
תאריך הקמה | 1962 |
מנהל | Xavier Barcons |
מנכ"ל | חאווייר ברקונס |
מטה מרכזי | גרכינג, גרמניה |
עובדים | 700 |
תקציב | 198 מיליון אירו |
ESO.org | |
קואורדינטות | 48°15′24″N 11°39′25″E |
במהלך השנים בנה איס"ו והפעיל כמה מהטלסקופים הגדולים והמתקדמים ביותר טכנולוגית, ביניהם טלסקופ הטכנולוגיה החדשה (New Technology Telescope) (NTT), חלוץ ראשון בתחום האופטיקה הפעילה, והטלסקופ הגדול מאוד (VLT), הכולל ארבעה טלסקופים בעלי מראה ראשית בקוטר 8.2 מטרים כל אחד, וארבעה טלסקופי-עזר קטנים יותר. המערך המילימטרי הגדול באטקמה(Atacama Large Millimeter Array) (ALMA), הצופה ביקום באורכי גל בתחומי המילימטר והתת-מילימטר, הוא המצפה הקרקעי הגדול ביותר בעולם כיום. בנייתו הושלמה במרץ 2013 כחלק משיתוף פעולה בין-לאומי של אירופה (המיוצגת על ידי איס"ו), צפון אמריקה, מזרח אסיה וצ'ילה.
הטלסקופ הגדול במיוחד (Extremely Large Telescope, ELT), לו מראה בקוטר 39.3 מטר, נמצא כרגע בתהליכי בנייה. עם השלמת הבנייה ב-2024 יהיה ה-ELT הטלסקופ המחזיר אור הגדול ביותר בעולם. כוח איסוף האור שלו יאפשר מחקר מדוקדק של כוכבי לכת חוץ-שמשיים, של העצמים הראשונים ביקום, של חורים שחורים על-מסיביים, ושל מהות והתפלגות החומר האפל והאנרגיה האפלה השולטים ביקום.
בעזרת מתקני התצפית של איס"ו התגלו תגליות אסטרונומיות רבות, והורכבו מספר קטלוגים אסטרונומיים. בין התגליות המרכזיות ניתן למנות את העדות לחור השחור העל-מסיבי במרכז הגלקסיה שלנו,[2] התפשטות היקום,[3] כוכב הלכת פרוקסימה קנטאורי b שהתגלה באזור הישיב של הכוכב הקרוב אלינו ביותר, פרוקסימה קנטאורי.[4]