הנסים של ישו
ניסים בברית החדשה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הנסים של ישו הם המעשים העל-טבעיים המיוחסים לישו בברית החדשה ובטקסטים נוצריים אחרים. מרבית הנסים קשורים לריפוי באמונה, גירוש שדים, תחיית מתים, שליטה בטבע וסליחת חטאים [1][2].
בבשורות הסינופטיות (בשורות מרקוס, מתי ולוקס), מסרב ישו לספק לאותם ספקנים שחלקו עליו אות פלאי להוכחת אלוהיותו. בבשורת יוחנן, נאמר שישו ביצע שבעה אותות מופלאים, החל מהפיכת מים ליין בתחילת שליחותו זו ועד להחייאתו מהמתים של אלעזר, לקראת סופה של שליחותו עלי אדמות[3].
עבור כנסיות פונדמנטליסטיות, אוונגליסטיות ומסורתיות, המייחסות משמעות מילולית לכתבי הקודש, הנסים הללו הם בבחינת אירועים היסטוריים שהתרחשו בפועל[4][5][6]. עבור כנסיות ליברליות, הנסים הללו מהווים סיפורים בעלי משמעות מטפורית בלבד.[7].