הנשיא הנבחר של ארצות הברית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הנשיא הנבחר של ארצות הברית (באנגלית: President-Elect) הוא האדם שזכה בבחירות לנשיאות ארצות הברית, אך טרם נכנס לתפקידו כנשיא ארצות הברית. אין אזכור מפורש בחוקה האמריקאית למעמדו ולסמכותיו של הנשיא הנבחר[1] וזה למעשה מונח לא רשמי שמשמש בעיקר את התקשורת האמריקאית.[2] נשיא מכהן שזכה בבחירות לקדנציה שנייה בדרך כלל אינו מכונה בתקשורת "הנשיא נבחר" מאחר שהוא כבר בתפקיד הנשיא ולא עומד להיכנס אליו. מונח דומה משמש במקרה של סגן נשיא שטרם נכנס לתפקידו ונקרא בהתאם "סגן הנשיא הנבחר של ארצות הברית".
כאשר סגן נשיא נאלץ לרשת את תפקיד הנשיא (לאור היותו הראשון בסדר הירושה של נשיא ארצות הברית) כאשר הנשיא מת, התפטר או הודח, הסגן אינו מכונה "הנשיא הנבחר". כאשר סגן נשיא מכהן מתמודד ומנצח בבחירות לנשיאות הוא אכן מכונה "הנשיא הנבחר".
ג'ו ביידן הוא הנשיא הנבחר האחרון, וקיבל את התואר לאחר שניצח את דונלד טראמפ שהיה הנשיא היוצא בבחירות לנשיאות שנערכו ב-2020.[3][4][5]
מתוך 46 נשיאים רק כ-37 נבחרו בבחירות, הנשיאים שכיהנו בתפקיד הנשיא אך לא נבחרו בבחירות היו: ג'רלד פורד שכיהן בתפקיד לאחר התפטרותו של הנשיא ריצ'רד ניקסון, לינדון ג'ונסון שכיהן בתפקיד לאחר הירצחו של הנשיא ג'ון קנדי, הארי טרומן שירש את הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט לאחר מותו מדימום תוך-גולגולתי, ג'ון טיילר שירש את הנשיא ויליאם הנרי הריסון שמת מדלקת ריאות, מילרד פילמור ירש את הנשיא זאכרי טיילור לאחר שמת מדלקת בקיבה ובמעיים, אנדרו ג'ונסון שכיהן בתפקיד לאחר הירצחו של אברהם לינקולן, צ'סטר ארתור שירש את הנשיא ג'יימס גרפילד לאחר הירצחו, תאודור רוזוולט שירש את הנשיא ויליאם מקינלי לאחר הירצחו וקלווין קולידג' שירש את הנשיא וורן הרדינג שמת מהתקף לב.