העיר האסורה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
העיר האסורה (בסינית מפושטת: 故宫, בפין-יין: Gùgōng) הייתה ארמונם של קיסרי סין החל מאמצע תקופת שלטונו של הקיסר השלישי משושלת מינג (ששלטה בסין בשנים 1644-1368), וכלה בסוף תקופתו של הקיסר האחרון משושלת צ'ינג (1912-1644). הארמון שוכן ברובע דוֹנְגְצֶ'נְג שבמרכז בייג'ינג, בירת הרפובליקה העממית של סין, וכיום שוכן בו "מוזיאון הארמון". העיר האסורה שימשה במשך קרוב ל-500 שנים כביתם של קיסר סין ובני ביתו, וכן כמרכז הפולחני והפוליטי של הממשל הסיני.
היכל ההרמוניה העילאית (太和殿) במרכז העיר האסורה | |||||||||
אתר מורשת עולמית | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
מידע כללי | |||||||||
סוג | ארמון, קומפלקס מבנים, אטרקציה תיירותית, מוזיאון | ||||||||
מיקום | Donghuamen Subdistrict | ||||||||
מדינה | הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין | ||||||||
מבקרים בשנה | 15,080,000 (נכון ל־2015) | ||||||||
הקמה ובנייה | |||||||||
תקופת הבנייה | ?–1420 | ||||||||
תאריך פתיחה רשמי | 1923 | ||||||||
אדריכל | Kuai Xiang | ||||||||
מידות | |||||||||
שטח | 72 הקטאר | ||||||||
קואורדינטות | 39°54′57″N 116°23′27″E | ||||||||
האתר הרשמי | |||||||||
העיר האסורה נבנתה בשנים 1420-1406; כיום יש בה 980 מבנים ובהם 8,707 חדרים,[1] על-פני שטח של 720 דונם, והיא נקראת "אסורה" מכיוון שהקיסרים שגרו בה לא התירו לאיש להיכנס אליה או לעוזבה בלא רשותם. מכלול המבנים מדגים את סגנון האדריכלות המסורתית של ארמונות בסין,[2] והשפיע על התפתחות התרבות והאדריכלות במזרח אסיה ובמקומות נוספים. ארגון אונסק"ו הכריז על העיר האסורה כאתר מורשת עולמית בשנת 1987. העיר האסורה היא כיום בין אתרי התיירות הפופולריים ביותר בסין. בשנת 2019 ביקרו בה מעל 19 מיליון איש. [3] משנת 1924 מנוהלת העיר האסורה על ידי מוזיאון הארמון, שהאוסף הנרחב של חפצי אמנות וחפצי ערך שבבעלותו מבוסס על האוספים הקיסריים של שושלות מינג וצ'ינג. חלק מהאוספים, שהיו בעבר ברשות המוזיאון, מוצגים כיום במוזיאון הארמון הלאומי בטאיפיי, בירת טאייוון. שני המוזיאונים התפצלו מאותו מוסד לאחר מלחמת האזרחים הסינית.