הפיכה עצמית
השעייתה של אחת הרשויות על ידי רשות אחרת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפיכה עצמית (באנגלית: self-coup או autocoup; בספרדית: Autogolpe de Estado)[1] או הפיכה מלמעלה[2] הוא מונח המתאר תהליך של ביטול משטר דמוקרטי, בידי מנהיגי המדינה, שלא באמצעים אלימים. הפיכה עצמית מובלת לרוב בידי ראש מדינה או ממשלה שנבחרה כדין, שמגדילה את כוחה באמצעים חוקיים וחוקתיים, עד כדי הפיכת שיטת המשטר הקיימת לאנטי-דמוקרטית. לשם כך ראשי המדינה עשויים להשעות את כוחן של הרשות המחוקקת והרשות השופטת או לבטל את החוקה.[1] הפיכה עצמית סותרת את התרבות הפוליטית במדינות דמוקרטיות ואת עקרון מעבר השלטון בדרכי שלום. אולם, בניגוד להפיכה "מלמטה", שאותה מבצעים גורמים חיצוניים (דוגמת הצבא או קבוצת מורדים), הפיכה עצמית מתבצעת "מלמעלה" על ידי גורמים בממשל.
הפיכות עצמיות התרחשו פעמים רבות לאורך ההיסטוריה. הדוגמה הידועה ביותר התרחשה ב-2 בדצמבר 1851, עת פיזר לואי נפוליאון, נשיא צרפת, את האספה הלאומית של צרפת בניגוד לחוקה, מהלך שהוביל להקמת הקיסרות השנייה ולהכתרת נפוליאון כקיסר צרפת.
הביטוי "Autogolpe" נטבע בשנת 1992 בעקבות ההפיכה העצמית בפרו, כאשר הנשיא אלברטו פוג'ימורי השעה באופן לא חוקי את בית הנבחרים ואת בית המשפט העליון, והעניק לעצמו סמכויות שלטוניות נוספות.[1] עוד ניסיון להפיכה עצמית נעשה בפרו ב-2022 על ידי הנשיא פדרו קסטיו, שניסה לפזר את הקונגרס, ובסופו של דבר הודח ונעצר.