הפרעת אישיות נרקיסיסטית
הפרעת אישיות המאופיינת בגרנדיוזיות, דרישת הערצה וחוסר באמפתיה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפרעת אישיות נרקיסיסטית (באנגלית: Narcisistic Personality Disorder; בראשי תיבות: NPD) היא הפרעת אישיות המתבטאת בדפוס מתמשך של התנהגות חריגה המאופיינת ברגשות מוגזמים של חשיבות עצמית גרנדיוזית, צורך מוגזם בהערצה, ויכולת נמוכה לגלות אמפתיה כלפי אחרים. היא מסווגת ב-DSM 5 באשכול B של הפרעות האישיות. הלוקים בה משקיעים זמן רב בחשיבה ובפנטזיות על השגת כוח, או על השגת הצלחה, או על המראה שלהם,[2] לעיתים תוך ניצול הסובבים אותם.[2] ההתנהגות מתחילה בדרך כלל בבגרות המוקדמת, ומשפיעה על הלוקים בה בכל תחומי החיים. יש להבחין בין נרקיסיזם מהסוג השכיח בגיל הנעורים לבין נרקיסיזם המתאפיין ביכולת הסתגלות מוגבלת ובנוקשות מחשבתית המאפיינת בני נוער שעתידים לפתח את ההפרעה.[3]
נרקיסוס, מאת קאראווג'ו | |
תחום | בריאות הנפש |
---|---|
שכיחות | 1% מהאוכלוסייה הכללית[1] |
גורמי סיכון | לא ידוע |
טיפול | ממושך |
קישורים ומאגרי מידע | |
MeSH | D000097165 |
סיווגים | |
DSM-5 | 301.81 |
ICD-10 | F60.81 |
הטיפולים בהפרעה זו לא נחקרו היטב.[4] ההפרעה תוארה לראשונה בשנת 1925 על ידי רוברט ואלדר, והמונח "הפרעת אישיות נרקיסיסטית" נטבע לראשונה על ידי היינץ קוהוט בשנת 1968.[5] הביטוי "נרקיסיסט" נתפס כמילת גנאי, והשימוש בו מתייג אנשים באופן שלילי, אף שחלקם יכולים להיות מקסימים, מוכשרים ומצליחים על פי אמות מידה חברתיות.[6]