הרעב הגדול בסין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרעב הגדול בסין (בסינית: 三年大饥荒) היה רעב המוני שהתרחש בין השנים 1959 ל-1961 ברפובליקה העממית של סין. ישנם חוקרים שכוללים גם את השנים 1958 או 1962 בתקופה. האירוע נחשב לרעב הקטלני ביותר ואחד האסונות הגדולים ביותר מעשה ידי אדם בהיסטוריה האנושית, עם מספר מוערך של מתים עקב רעב שנע בין 15 ל־55 מיליון איש. המחוזות הנפגעים ביותר היו אנחווי, צ'ונגצ'ינג, סצ'ואן, גוויג'ואו וחונאן.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | רעב המוני |
מדינה | הרפובליקה העממית של סין |
תקופה | 1959–1961 (כשנתיים) |
נפגעים | |
הרוגים | 15,000,000, 55,000,000 |
הגורמים העיקריים שתרמו לרעב היו מדיניות הקפיצה הגדולה קדימה (1958 עד 1962), והקומונות העממיות שהשיק יו"ר המפלגה הקומוניסטית הסינית מאו דזה-דונג. אלו הובילו לחלוקה לא יעילה של מזון בתוך הכלכלה המתוכננת של המדינה; כפייה על איכרים להשתמש בטכניקות חקלאיות לקויות, קמפיין ארבעת המזיקים שהפחית את אוכלוסיות הדרורים (מה ששיבש את המערכת האקולוגית),[1] דיווח יתר על ייצור תבואה והוראה על מיליוני חקלאים לעבור לייצור ברזל ופלדה.[2] במהלך ועידת "שבעת אלפים הקדרים" בתחילת 1962, ליו שאוצ'י, (אז נשיא סין) ייחס רשמית 30% מהרעב לאסונות טבע ו-70% לטעויות מעשה ידי אדם. לאחר השקת הרפורמות בכלכלת הסינית, המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) הצהירה רשמית ביוני 1981 כי הרעב נבע בעיקר מהטעויות של הקפיצה הגדולה קדימה וכן מהקמפיין האנטי-ימני של המפלגה הקומוניסטית בנוסף לכמה אסונות טבע והפיצול הסיני-סובייטי.
כקטסטרופה חברתית במהותה, הרעב הראה סימנים ברורים של מחדל, המחדל הגדול ביותר היה כישלונם של שליטי סין בסיום הרעב. עיון ברעב מראה באיזו קלות ניתן היה לסיימו (או למנוע את המשכיותו) ברגע שהממשלה תחליט לפעול - אך הממשלה הסינית החלה לפעול רק לאחר כשלוש שנים מפרוץ המשבר. פעילות הממשלה הסינית החמירה את המשבר: הוצאת כל האמצעים לייצור מזון פרטי (במקומות מסוימים אפילו כלי בישול), אילוץ איכרים לקומונות מנוהלות לא נכון והמשך ייצוא מזון היו הפעולות הגרועות ביותר. אספקת מזון מועדפת לערים ולאליטה השלטת הייתה המעשה המכוון של אספקה סלקטיבית.[3]