הרעב הגדול של 1315–1317
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
"הרעב הגדול" הוא הכינוי שניתן לתקופת רעב המוני ששררה באירופה במהלך ימי הביניים, משנת 1315 עד שנת 1322 בגלל התקררות אקלים קיצונית. יש המתארכים את סיום הרעב ב-1317, שכן כבר אז הטמפרטורות חזרו להיות רגילות אך גם לאחריה, הרעב השפיע בצורה משמעותית עד שנת 1322.[1]
הרעב פגע באזורים נרחבים בצפון אירופה וביניהם גרמניה, חלקו הצפוני של סקנדינביה, צפון צרפת, איי בריטניה (מלבד צפון סקוטלנד), מדינות הבלקן וכן מערב פולין. היא נעצרה בדרום על ידי הרי האלפים והפירנאים.[2] רעב זה מציין את אחת מנקודות המפנה בהיסטוריה של אירופה בימי הביניים. שכן, בתקופה זו פסקה תקופת השגשוג שררה באירופה במשך זמן מה, וגרמה לשינויים משמעותיים ביחס לכנסייה ולאוכלוסין.[3]