השאלה בין-ספרייתית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
השאלה בין-ספרייתית (באנגלית: Interlibrary Loan) הוא שירות המאפשר ללקוח לבקש ספר שאינו נמצא בספריית-האם מספרייה אחרת. הספרייה המבקשת מאתרת את הספר, שולחת הזמנה לספק, מקבלת ומשאילה את הספר לתקופה מוגבלת למזמין, ומחזירה אותו לספרייה המספקת. לפעמים השירות ניתן תמורת תשלום סמלי. פן נוסף של השאלה בין-ספרייתית הוא סריקה וצילום של מאמרים - המוכר גם במונח "אספקת מסמכים".
אספקת מסמכים (באנגלית: Document Delivery) הוא שירות המאפשר ללקוח מספרייה אחת לבקש עותק דיגיטלי של מאמר מכתב עת או פרק מספר שאנו נמצא בספריית האם מספרייה אחרת. הספרייה המבקשת מאתרת את הפריט, שולחת הזמנה לספק, מקבלת קובץ ושולחת אותו כקישור למזמין. לפעמים השירות ניתן תמורת תשלום סמלי.
על הלקוחות והספריות לציית לחוק זכויות יוצרים. בישראל נקבע שיש לפעול לפי עקרונות השימוש ההוגן בהוראה במוסדות להשכלה גבוהה[1], לא לבקש יותר מחמישה מאמרים מכתב עת אחד, ולא יותר משני פרקים או 20% מספר, הקצר ביניהם.
באופן מסורתי, שירותי השאלה בין-ספרייתית ניתנים כאשר פריט חסר בספרייה המקומית. בעשור השלישי של המאה ה-21, ומיוחד מאז משבר הקורונה, לקוחות של ספריות יכולים גם לקבל פריטים סרוקים שקיימים באוסף.