התחדשות עירונית
שם כללי לתהליך בו אזור עירוני מדורדר ברמה כלשהי, מבחינה פיזית, חברתית או אחרת, משתקם וחוזר להיות חלק מרקמה עירונית פעילה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
התחדשות עירונית היא שם כללי לתהליך התערבות באזור עירוני במטרה לגרום לצמיחה והפתחות. התחדשות עירונית שואפת להחיות את הרקמה העירונית הוותיקה לצד החדשה. ההתחדשות העירונית מתרחשת בתוך אזורים בנויים, המשמשים בעיקר למגורים, לתעסוקה ולמסחר. התחדשות עירונית הוא כלי מדיניות עוצמתי המאפשר למדינה הוספת יחידות דיור, יעול השימוש בקרקע, חידוש מרכזי הערים ומניעת פרבור ושיפור תנאי המגורים של אוכלוסיות מוחלשות המתגוררות באזורים עירוניים ותיקים.[1]
ערים הן מרחבים המשתנים כל העת באופן פיזי, תרבותי, פוליטי וכלכלי. תהליכים של התיישנות או השתנות במרחב העירוני משקפים את השינויים החברתיים של התקופה. התחדשות עירונית היא ניסיון להפוך את תהליך ההתיישנות, הקיפאון או הדרדור של אזורים עירוניים באמצעות שיפור ושדרוג מערך התשתיות, המגורים וחיזוק הכלכלה המקומית ולהביא לשינוי במרחב העירוני הקיים ולייצר הזדדמנויות חדשות למגורים, תעסוקה ומסחר.
תהליכי התחדשות עירונית אינם חפים מאינטרסים כלכליים, חברתיים ופוליטיים[2], שכן הם יוצרים העלאת ערך של קרקע בשכונה באמצעות תמריצים כלכליים ליזמים וחברות בצורה של תוספת בנייה למגורים והוספת שימושי קרקע. אלו מניעים לעיתים קרובות משיכה של אוכלוסייה חדשה ואמידה יותר, לעיתים על חשבון האוכלוסייה הישנה, בתהליך שנקרא ג'נטריפיקציה.
בישראל, השימוש במונח מתאר בעיקר תהליכים של פינוי-בינוי במרכזי הערים הוותיקות.