התערוכה העולמית של שיקגו (1893)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
התערוכה העולמית של שיקגו, או התערוכה הקולומביאנית, הייתה התערוכה העולמית הגדולה ביותר במאה ה-19 והוקדשה לציון 400 שנה לגילוי "העולם החדש" על ידי כריסטופר קולומבוס[1] התערוכה התקיימה בשיקגו בין 1 במאי ל-31 באוקטובר 1893. ביתני התצוגה השתרעו על פני שטח של 2.4 קמ"ר, שבמרכזו נבנתה "העיר הלבנה", מכלול של 200 מבנים סביב לגונה מלאכותית[2] (כיום אזור פארק ג'קסון ומוזיאון המדע והתעשייה בשכונת הייד פארק). מספר המבקרים בתערוכה עלה על 27.5 מיליון איש (מעט פחות ממחצית מכלל אוכלוסיית ארצות הברית באותה עת)[3].
בתערוכה הוצגו חידושים רבים, בהם גלויות מצולמות, מדיח כלים, הגלגל הענק הראשון בעולם ותאורת ניאון. כמו כן, הודגמו לראשונה לציבור הרחב המצאות "ותיקות" יחסית, כמו טלפון, תאורת חשמל, מנוע חשמלי ועוד. התערוכה חגגה את ניצחון הקפיטליזם בהעלותה על נס מוצרים איכותיים של הטכנולוגיה המודרנית, שנוצרו על ידי יוזמה והשקעה פרטית ועצמאית[4]. התערוכה, שהניבה רווח כספי למשקיעים למרות המיתון בו הייתה שקועה כלכלת ארצות הברית, השיגה את מטרותיה, בהן מיצוב האומה האמריקאית כאומה גדולה, מאוחדת ומובילה, ביסוס האמונה והביטחון בקדמה, במדע ובטכנולוגיה, ומעל הכול באמריקניזם כשיטה וכדרך להנהגת העולם בעידן המודרני[5]. במקביל לתערוכה, ששאפה לתדמית רצינית מכובדת וחינוכית, בה הוצגו הישגי האומות המשתתפות, פעל פארק שעשועים ("מידוויי", על שם הרחוב בו שכן הפארק[6]), שבו הוצגו מופעים שחלק מבני התקופה ראו כהמוניים ואת חלקם כסטריאוטיפיים ומבזים. בעיקר מבזים את האוכלוסייה האפרו-אמריקנית[7][8].
על התערוכה העיב רצח ראש העיר הנבחר של שיקגו, קרטר הריסון, שלושה ימים בלבד לפני נעילת התערוכה, ולכן לא נערך לתערוכה טקס נעילה. רצח זה ומעשי רצח נוספים שאירעו בזמן היריד היוו השראה לספר "השטן בעיר הלבנה: רצח, קסם וטירוף ביריד ששינה את אמריקה" מאת אריק לארסון[9]. לארסון ציין בפתח ספרו שהתערוכה היא: "אירוע בודד וקסום, שנעלם כמעט לגמרי מהתודעה המודרנית, אך נחשב בזמנו לבעל השפעה מעצבת המשתווה אף לזו של מלחמת האזרחים"[10].
התערוכה הייתה אירוע כה חשוב ומרכזי בתולדות העיר שיקגו, שאחד מארבעת הכוכבים שעל דגלה מסמל את התערוכה.