ואולי לא היו הדברים...
שירה של רחל המשוררת שנכתב בשנת תרפ"ז 1927 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
"ואולי לא היו הדברים...", המוכר בשמו המקוצר "ואולי", הוא שיר של רחל המשוררת שנכתב בשנת תרפ"ז 1927. השיר פורסם לראשונה ב"דבר" ב-3 ביוני 1927,[1] ובשנת 1930 נכלל בספר שיריה של רחל, "מנגד".[2]
שיר | |
יצא לאור | 3 ביוני 1927 |
---|---|
סוגה | זמר עברי |
שפה | עברית |
כתיבה | רחל המשוררת (1927) |
לחן | יהודה שרת |
ביצועים מאוחרים | אריק איינשטיין, שמעון ישראלי |
השיר מתאר את הגעגועים העזים שחשה המשוררת לחוות העלמות בסמוך לקבוצת כנרת, לדגניה א' ולַכנרת וסביבתה, שם עבדה כפועלת חקלאית בתקופת העלייה השנייה. מאחר שחלתה, נבצר ממנה לחיות בין חבריה כשותפה מלאה ולכן עזבה, וממקום מגוריה בתל אביב, היא הוזה-חולמת ונזכרת בשנותיה כחלוצה. המשוררת מעלה על נס את ערכי תנועת העבודה: עבודה חקלאית, אהבת ארץ ישראל, וחוויות השמחה וההתבוננות, שזכתה להם בנופי הכנרת.
השיר הולחן על ידי יהודה שרת, נעשה אהוד ביישוב ובחברה הישראלית לאחר הקמת המדינה, ושורותיו הראשונה והאחרונה נעשו לביטויים.
"ואולי" זכה לביצועים רבים במאה ה-20 וה-21,[3] ובהם אלה של נחמה הנדל, של שלישיית גשר הירקון, של חיים משה, של דודו זר בתוכנית של "מה פתאום" שעסקה בכנרת ושל אריק איינשטיין, שהופיע באלבום ארץ ישראל הישנה והטובה. השורה האחרונה בשיר נבחרה להופיע על השטר בערך 20 ש"ח שהנפיק בנק ישראל בנובמבר 2017.
המילים "הוי כנרת שלי" מצוטטות באופן סאטירי בסוף השיר המורה לזמרה (עמוס אטינגר, מאיר הרניק, יונה עטרי), והלחן של שורה זו פותח את השיר טוויסט מולדת (דרורה חבקין, להקת פיקוד המרכז).