זונדה (הזנה)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
זונדה (על פי האקדמיה ללשון העברית: מַחְדֵּר[1]; נקרא גם: מחדר אפי-קיבתי או צינור הזנה נזוגסטרי, באנגלית: Nasogastric tube), היא צינורית המוחדרת דרך אחד מנחירי האף, עוברת דרך הושט לתוך הקיבה. הזונדה משמשת לצורך הזנה או מתן תרופות לחולים שאין ביכולתם להזין את עצמם דרך הפה. צורת ההזנה הזו מכונה הזנה אנטרלית.
כיוון שצינור ההזנה בשיטה זו עובר דרך האף והושט, הדבר עשוי לגרום לאי-נוחות גדולה, תחושת בחילה ואף לפציעה. משכך שיטה זו מועדפת למשך הזנה קצר (לרוב לא יותר מעשרה ימים רצופים למניעת תלות זונדה) אצל מטופלים בעלי הפרעות בליעה זמניות (לדוגמה מטופלים שעברו שבץ מוחי או בעקבות ניתוח בפנים, בחלל הפה או במערכת העיכול). במידה ויש צורך בהמשך הזנה אנטרלית יש לשקול הזנה בגסטרוסטום (פיום קיבה).