חור מקולרי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חור מקולרי (באנגלית: Macular hole) הוא חור קטן במקולה, אזור במרכז הרשתית.
תחום | רפואת עיניים |
---|---|
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 1224320 |
סיווגים | |
ICD-10 | H35.3 |
ICD-11 | 9B75.1 |
רוב החורים נוצרים באופן ספונטני, ורק מיעוטם נוצרים בעקבות מחלות או טראומה. לפיכך, אין דרך למנוע את התפתחותם או לדעת מי בסיכון לפתח חור מקולרי. הדרך שבה נוצר חור מקולרי אינה ידועה כל צורכה, אך ההנחה הרווחת היא שהוא נוצר בעקבות שינוי במרקם הזגוגית, חומר דמוי ג'לי המרכיב 80% מנפח העין ומורכב מ-99% מים. עם הזדקנות האדם, החומר הופך להיות מימי יותר ומתחיל למשוך עמו את הרשתית, והדבר עלול לגרום לחור במרכז הראייה. במקרה שהתהליך נמשך, החור עלול לגדול עד להיפרדות רשתית. בשלבים מוקדמים עשוי החור להיסגר מעצמו, אף שזו תופעה נדירה, אולם כשהוא מגיע לשלבים מתקדמים יותר נדרשת התערבות רפואית הכוללת ויטרקטומיה בגישה פארס פלאנה (Pars Plana Vitrectomy), קילוף שכבת הInternal Limiting Membrane והשארת גז מסוג Sulfur Hexafluoride או Perfluoropropane בעין המטופל.[1]
הסתמנות הסימפטומים של חור מקולרי אינה אחידה. חלק מהחולים לא יחוו סימפטומים כלל בהתחלה, ולעומתם - אחרים עשויים לשים לב להתפתחותו מיד, בעקבות ירידה באיכות הראייה בעין הפגועה. התלונה העיקרית היא מטמורפופסיה, עיוות או כתם במרכז הראייה. רוב המקרים מופיעים אצל נשים, 67%–91% מכלל הסובלים מהתופעה.