חטף
סימן בניקוד העברי, שמשמעותו קיצור הברה - תנועה חטופה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חטף הוא סימן בניקוד העברי, שמשמעותו קיצור הברה - תנועה חטופה. מקורו בניקוד הטברני, והוא קיים גם בעברית בת ימינו. קיים באותיות גרוניות בלבד (א, ה, ח, ע), אולם יש מספר מקרים יוצאי־דופן לאות שאינה גרונית שנוקדה בתנ"ך בחטף[1]. לפי הבלשן גבריאל בירנבאום, הטברנים מנקדי התנ"ך השתמשו בחטף פתח באותיות לא גרוניות במטרה להדגיש לקוראים שמדובר בשווא נע. זה התאפשר כיוון שהם הגו את השווא הנע בתנועת A. ולכן יש לקרוא בעברית מודרנית הנשענת על ההגייה הספרדית חטף פתח מסוג זה כשווא נע בתנועת E.
צורת החטף שתי נקודות זו על גבי זו בדומה לשווא, והוא מופיע תמיד בצמידות לאחד משלושת סימני הניקוד הבאים:
מידע נוסף חטף יחד עם, שם ...
חטף יחד עם | שם | דוגמה | הגייה בעברית ישראלית | ערך ביוניקוד |
---|---|---|---|---|
פתח | חטף פתח | אֲ | a ~ ä ~ ɐ | U+05B2 |
קמץ | חטף קמץ | אֳ | ɔ | U+05B3 |
סגול | חטף סגול | אֱ | ɛ ~ e̞ | U+05B1 |
סגירה
חטף חיריק (◌ְִ) הוא סימן נדיר המופיע בכתר ארם צובא.