חרדת אקלים
דאגה בקשר למשבר האקלים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חרדת אקלים (באנגלית: Climate anxiety) הידועה גם כחרדה אקולוגית (eco-anxiety) ולחץ אקלימי (eco-distress) הוא מונח המשתמש לתיאור "פחד כרוני מפני אבדון סביבתי".[1] תופעת חרדת האקלים נחקרת באופן מקיף מאז שנת 2007, וקיימות לה הגדרות שונות אשר עדיין נמצאות בשימוש.[2] הגדרה נפוצה נוספת למונח היא: "התחושה הכללית שהיסודות האקולוגיים של הקיום נמצאים בתהליך של קריסה".[3] חלק מהחוקרים משתמשים במונח "חרדה אקולוגית" כמילה נרדפת ל"חרדת אקלים", בעוד שאחרים מעדיפים לראות בהם מונחים נפרדים.[3] בעוד שחלק גדול מהשיבוש האקולוגי נובע משינויי אקלים, חלקם נגרמים מפעילות אנושית ישירה, כגון בירוא יערות. מצב של חרדת אקלים אינו נחשב לאבחנה רפואית, אלא כתגובה רציונלית למציאות של שינויי אקלים, אולם מקרים חמורים של חרדה מסוג זה עלולים להשפיע על בריאות הנפש אם הם נותרים ללא טיפול.[4]
חרדה אקלימית היא רגש לא נעים, אם כי הוא יכול להיות ניתן להסתגלות, ולהניע התנהגות מועילה כמו איסוף מידע רלוונטי בנושא.[5] עם זאת, הוא יכול להתבטא גם בהימנעות מעימותים, או אפילו להיות "משתק". אנשים מסוימים דיווחו שהם חווים כל כך הרבה חרדה ופחד לגבי העתיד בצל שינויי האקלים, עד כדי כך שהם בוחרים לא להביא ילדים לעולם.[6] בשנת 2017 גדלה במהירות תשומת הלב בציבור באשר לחרדה אקלימית, ובמיוחד מאז סוף 2018, כאשר פעילת הסביבה השוודית גרטה טונברי דנה בפומבי בחרדה האקלימית שלה.[3][7]
בשנת 2018, האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה פרסמה דו"ח בנושא השפעת שינויי האקלים על בריאות הנפש. בדו"ח נכתב, בין היתר, כי "שינויים הדרגתיים וארוכי-טווח באקלים יכולים גם להציף מספר רגשות שונים, לרבות פחד, כעס, תחושות של חוסר אונים או תשישות".[8] באופן כללי הנושא נוטה להשפיע בצורה הרבה ביותר על צעירים. הלחץ הקשור לאקלים אשר משפיע על בני נוער ואנשים בשנות ה-20 לחייהם הושווה לפחדים מהמלחמה הקרה שאחזה בצעירים מדור הבייבי בום שהגיעו לבגרות תחת איום של השמדה גרעינית.[9] מחקר מצא כי על אף שישנן חוויות רגשיות מוגברות הקשורות להכרה ולציפייה לשינויי האקלים ולהשפעתם על החברה, אלו הן מטבען ניתנות להסתגלות. יתר על כן, עיסוק בחוויות רגשיות אלו מוביל להגברת החוסן, יכולת הפעולה העצמאית, התפקוד הרעיוני והפעולה הקולקטיבית. אנשים מתבקשים למצוא דרכים קולקטיביות לעבד את החוויות הרגשיות הקשורות לאקלים על מנת לתמוך בבריאותם הנפשית וברווחתם.[10]