טיר
אל במיתולוגיה הנורדית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בפגאניזם הגרמאני, טיר (Týr בנורדית עתיקה, Tíw באנגלית עתיקה, ו-Ziu בגרמנית עילית עתיקה) הוא אל, שמעבר למקורות הנורדיים מעט ידוע עליו. מקורו של טיר הוא בישות פרוטו-גרמאנית (אנ') בשם *Tiwaz[hebrew 1] ובסופו של דבר מישות עליונה פרוטו-הודו-אירופית *Dyeus. בשל מקור שמו של טיר והנוכחות המעורפלת שלו במקורות הגרמאניים ששרדו עד ימינו, טוענים חוקרים רבים כי טיר שיחק תפקיד יותר חשוב במיתולוגיה הגרמאנית המוקדמת יותר.
בסיפורי המיתולוגיה הנורדית, המהווים את המקורות העיקריים ששרדו לתיאורי אלים גרמאניים, מקריב טיר את זרועו לזאב המפלצתי פנריר, שנושך את גופו בזמן ששאר האלים עוקדים אותו. מנובא שטיר ייאכל על ידי כלב מפלצתי דומה, גארם, במהלך אירועי ראגנארוק. במקורות הנורדיים, מתואר טיר לסירוגין כבנו של היוטון הימיר ב"זמר של הימיר" (Hymiskviða) מהאדה הפואטית, או של האל אודין ב"שפת השירה" (Skáldskaparmál) מן האדה הפרוזאית. "ההתנצחות של לוקי" (Lokasenna), מן האדה הפואטית, מתייחס לבת זוג שאין עליה מידע, אלה שמקבילה, ככל הנראה, לאלה הגרמאנית היבשתית Zisa (אנ').