טראומה בין-דורית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טראומה בין-דורית או טראומה רב-דורית, הן ההשפעות הפסיכולוגיות שיש לטראומה הקולקטיבית שחוותה קבוצת אנשים, על הדורות הבאים בקבוצה זו.
טראומה קולקטיבית היא ההשפעה של טראומה פסיכולוגית שחווים קהילות וקבוצות זהות ונושאת כחלק מהזיכרון הקולקטיבי ותחושת הזהות המשותפת של הקבוצה. לדוגמה, טראומה קולקטיבית נחוותה על ידי ניצולי שואה יהודים וחברים אחרים בקהילה היהודית באותה תקופה. כאשר טראומה קולקטיבית זו משפיעה על הדורות הבאים, היא נקראת טראומה בין-דורית. לדוגמה, אם יהודים חווים מתח קיצוני או מפתחים דפוסי התנהגות הישרדותיים, אף על פי שנולדו לאחר תום השואה, ניתן יהיה לזהות זאת כטראומה בין-דורית.
טראומה בין-דורית היא חוויה קולקטיבית המשפיעה על קבוצות של אנשים בשל זהותם התרבותית (למשל, אתניות, לאום או זהות דתית).[1] בגלל אופיו הקולקטיבי של המושג, המונח אינו מתייחס בדרך כלל למשפחות בודדות. עם זאת, באופן מעשי תופעות של טראומה בין-דורית נצפות גם במקרים של קרבנות של התעללות מינית או פיזית בילדותם, שלא רק השורדים הישירים מהטראומה, אלא גם בני הדורות הבאים עלולים לפתח הפרעת הדחקה פוסט-טראומטית מורכבת.
תחום מחקר זה צעיר יחסית, אך התרחב בשנים האחרונות[2]. המנגנון להעברת טראומה עשוי להיות מועבר חברתית (למשל, דרך התנהגויות נלמדות), דרך השפעות הלחץ לפני הלידה, או אולי דרך שינוי אפיגנטי הנגרם על ידי מתח.[3][4][5]