יין שו
עיר ברפובליקה העממית של סין / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חורבות יִין (בסינית: "יִינְשׂוּ" (殷墟, בפין-יין: Yīnxū) המוכרות בעברית גם כחורבות יִן[1] הן חורבותיה של עיר הבירה האחרונה של שושלת שאנג (1766 לפנה"ס – 1050 לפנה"ס). העיר שימשה כבירה במשך 255 שנים ומקום מושבם של 12 מלכים במשך שמונה דורות.
עובדות מהירות אתר מורשת עולמית, מידות ...
יִינְשׂוּ ', חורבות יִין, בירת שושלת שאנג (יין) בשנים 1046-1340 לפנה"ס | |||
אתר מורשת עולמית | |||
---|---|---|---|
| |||
מידות | |||
שטח | 414 הקטאר | ||
מיקום | |||
מדינה | הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין | ||
קואורדינטות | 36°08′22″N 114°18′11″E | ||
(למפת הרפובליקה העממית של סין מוגדלת) | |||
סגירה
העיר התגלתה מחדש ב-1899, וחורבותיה הן אחד מאתרי הארכאולוגיה הגדולים והעתיקים ביותר בסין. העיר היא אחת מערי הבירה ההיסטוריות של סין ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו. החורבות שוכנות במרכז מחוז חנאן, בסמוך לעיר המודרנית אניאנג(אנ'), כ-500 קילומטרים דרומית לבייג'ינג, והן פתוחות לציבור כאתר בשם "גן המוזיאון של יִינְשׂוּ".
המקום מפורסם כמקור הראשוני של עצמות הניחוש ושל כתיב עצמות הניחוש, הצורה הכתובה המוקדמת ביותר של הכתב הסיני.