ימחד
ממלכה שמית עתיקה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יַמְחַד (גם ימח'ד; באכדית: Yamḫad; בערבית: يمحاض,[hebrew 1] בתעתיק ימחאץֿ) הייתה ממלכה שמית עתיקה, שמרכזה שכן בעיר חַלַבּ, כיום בשטחה של סוריה. היא צמחה בסוף המאה ה-19 לפנה"ס ונשלטה על ידי מלכי שושלת בית ימחד, שהתבססו על צבא ודיפלומטיה כדי להרחיב את ממלכתם. מתחילת הקמתה, הייתה הממלכה נתונה למאבקים עם שכניה: מארי, קטנה, ואשור. פעולותיו של מלכה השני, ירים-לים הראשון, הפכו את הממלכה לכוח החזק ביותר במרחב הסורי באותה עת. באמצע המאה ה-18 לפנה"ס, נשלט רוב שטחה של סוריה, למעט דרומה, על ידי ממלכת ימחד, אם בשליטה ישירה או דרך ממלכות וסאליות. הממלכה שלטה על מערבה, צפונה ומזרחה של סוריה במשך קרוב למאה חמישים שנה. הייתה לימחד גם השפעה על ממלכות קטנות במסופוטמיה, על גבול ממלכת עילם. הממלכה נכבשה על ידי החתים, שהרסו את חלב. בהמשך שוקמה ימחד בחלקה, ובמאה ה-16 לפנה"ס סופחה לממלכת מיתני.[1]
מפת הממלכות הגדולות במסופוטמיה בשנת 1764 לפנה"ס, לפני כיבוש מארי על ידי בבל. הממלכות הבולטות: ימחד, מארי, קטנה, אשנונה ובבל | |
ממשל | |
---|---|
משטר | מלוכני |
עיר בירה | חלב |
גאוגרפיה | |
יבשת | אסיה |
היסטוריה | |
הקמה | יסוד שושלת ימחד |
תאריך | המאה ה-19 לפנה"ס |
פירוק | כיבוש על ידי ממלכת מיתני |
תאריך | סוף המאה ה-16 לפנה"ס |
ישות קודמת | אבלה |
ישות יורשת | מיתני |
אוכלוסייתה של ימחד הייתה בעיקרה אמורית, והייתה בעלת תרבות האופיינית לתקופת הברונזה בסוריה. הממלכה כללה גם חורים, שהתיישבו בה והשפיעו על תרבותה. היא שלטה על נתיבי מסחר בינלאומיים רבים שפעלו בין אזור איראן של היום ממזרח, ואזור התרבויות האגאיות במערב. בימחד התקיים פולחן לאלים מהמיתולוגיה השמית הצפון-מערבית. הבירה חלב נחשבה לעיר קדושה, והייתה מרכז פולחן לאל הדד, שנחשב לאל הראשי בצפון סוריה.