כרייה במים עמוקים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כרייה במים עמוקים הוא תהליך חדש יחסית להפקת מינרלים מקרקעית הים. אתרי כרייה אפשריים באוקיינוסים מצויים בדרך כלל סביב אזור נרחבים של נודולות מנגן [hebrew 1] או סביב נביעות הידרתרמיות[hebrew 2] פעילות או כבויות בעומק שבין 1,400 ל-3,700 מטרים מתחת לפני המים. הנביעות יוצרות מרבצי סולפידים, הכוללים מתכות יקרות כדוגמת כסף, זהב, נחושת, מנגן, קובלט ואבץ. את המחצבים כורים באמצעות משאבות הידראוליות או מערכות דלייה המעלות על פני השטח את העפרה על מנת לעבדה. פעילות זו, כמו כל פעילות כרייה, מעלה שאלות בסוגיית שמירת הסביבה.