כרמלית (שבת)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כרמלית היא אחת מארבע רשויות השבת המפורטות בהלכה. הכרמלית היא בעיקרה מקום שאינו מוקף במחיצות, ואינו מקום הילוך לרבים. בניגוד לשאר רשויות השבת, כרמלית היא רשות שתוקנה מדרבנן, שכן מדאורייתא היא נכללת בהגדרה של מקום פטור. כיום, רוב השטחים הפתוחים נחשבים לכרמלית (כל זמן שלא הוקפו בעירוב). כל דיני הכרמלית הם מדרבנן, ועיקריה הם איסור הוצאת והכנסת חפצים מהכרמלית לרשות היחיד ולרשות הרבים, ואיסור הולכת חפץ יותר מ-4 אמות בתוך הכרמלית.
פירוש השם כרמלית הוא כ-'ארמלית', היינו כאלמנה, שאינה לא נשואה ולא רווקה, כלומר הכרמלית אינה לא רשות הרבים ולא רשות היחיד[1]. פירוש נוסף הוא שכרמל היא מילה נרדפת ליער, שגם הוא לא רשות היחיד ולא רשות הרבים (וזה גם מקור שמו של הר הכרמל - הר היער)[2].פירוש נוסף הוא שכרמל היא צירוף המילים רך ומל כלומר לא לח ולא יבש אלא בינוני כמו כרמל המובא בתורה [רמ"א סימן שמ"ה סעיף א' ובמשנ"ב שם]
סיבת גזירת רשות הכרמלית, היא כדי שלא ייווצר בלבול בין רשות הרבים שבה אסור לטלטל, לבין מקום פטור, שבו מותר לטלטל ללא הגבלה, וגזירה זו הפכה מקומות רבים שנחשבו למקום פטור, לכרמלית.[3]