לה במול
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לה במול (באנגלית: A-flat או A♭) הוא הצליל התשיעי (לפי שורת חצאי הטונים) לפי הסולם הכרומטי המערבי (הספירה מתחילה מ-דו).
הוא נמצא חצי טון (סקונדה קטנה) מעל סול וחצי טון (פרימה מוגדלת) מתחת לצליל לה, כלומר אנהרמוני ל-סול דיאז (אנ': G♯) על אף שבצורות כיוון מסוימות לה במול נשמע שונה מ-סול דיאז.
כאשר הוא מחושב בכוונון מושווה עם התייחסות ל-לה מעל דו אמצעי כ-440 הרץ, התדר של לה במול מעל דו אמצעי הוא בערך 415.305 הרץ.[1]
התווים A♭ ו-G♯ הם התווים היחידים שיש להם רק אנהרמוניה אחת, מכיוון שניתן להגיע אליהם רק בדרך אחת באמצעות דיאז בודד או כפול או במול יחיד או כפול, מכל אחד משבעת התווים הלבנים.