לוי בן חביב
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רבי לוי בן חביב (ה'ר"ם, 1480 לערך - ה'ש"א, 1541 לערך), המכונה גם בשם הרלב"ח או מהרלב"ח (ראשי תיבות מורינו הרב לוי בן חביב) או מהרלנ"ח[1] היה ראש חכמי ירושלים המתפתחת ומנהיגיה במהלך עליות מגורשי ספרד ופורטוגל לארץ ישראל.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
1483 ה'ר"ם כתר קסטיליה סמורה, כתר קסטיליה |
---|---|
פטירה |
1545 (בגיל 62 בערך) ה'ש"א האימפריה העות'מאנית (1453–1844) ירושלים, האימפריה העות'מאנית |
תקופת הפעילות | ?–1545 |
השתייכות | רבני ספרד, רבני ארץ ישראל, ראשונים |
תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, פסיקה, אגדה, קבלה, גאומטריה, אסטרונומיה |
רבותיו | אביו ר' יעקב בן חביב, ר' יצחק אבוהב מקסטיליה |
תלמידיו | ר' יששכר בן מרדכי אבן סוסאן, ר' משה קאשטרו, ר' יעקב קאשטרו, ר' שמואל די מדינה |
בני דורו | רבי יעקב בירב |
חיבוריו | 'שו"ת מהרלב"ח', פירוש להלכות קידוש החודש מתוך משנה תורה של הרמב"ם, ספר דרשות |
סגירה