לופ נור
אגם ברפובליקה העממית של סין / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לוֹפּ נוּר (אויגורית: لوپنۇر, סינית: 罗布泊, פיניין: Luóbù Pō, "אגם לוֹפּ") או גם לוֹבּ נוּר הוא כיום קבוצה של אגמים וביצות מלוחים עונתיים בין מדבר טקלה מקאן ומדבר קורוקטג, בחלקו הדרומי מזרחי של המחוז האויגורי האוטונומי שינג'יאנג שבצפון מערב סין העממית.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | אגם מלח |
מידות | |
שטח | 2,375 קילומטר רבוע |
אורך | 85 קילומטר |
מידע נוסף | |
נהר מזין | Tarim River, Shule River |
אגן ניקוז | 435,000 קילומטר רבוע |
מדינות באגן הניקוז | הרפובליקה העממית של סין |
קואורדינטות | 40°10′00″N 90°35′00″E |
(למפת הרפובליקה העממית של סין מוגדלת) | |
מערכת האגמים והביצות היא השריד האחרון מאגם טארים הבתר-קרחוני ההיסטורי, שבעבר כיסה שטח של למעלה מ-10,000 קילומטרים רבועים באגן טארים. לופ נור הוא אגם פנימי (אנדורייקי) שאין ממנו יציאה (בדומה לים המלח) השוכן בגובה 780 מטרים מעל פני הים, הנקודה הנמוכה ביותר באגן טארים. בעבר היה כאן אגם מלוח גדול, וב-1928 היה שטחו כ-3,100 קמ"ר, אלא שמאז הלך האגם והתייבש. ב-1971 הוא יבש כליל, והמדבר תפס את מקומו, כאשר חולות הלס נישאו ברוח וכיסו את השטחים היבשים. עקב כך נדדה מערכת האגמים מערבה בין 30 ל-40 קילומטרים ב-40 השנים האחרונות.[1] סיבה חלקית לחוסר היציבות של המדבר הייתה כריתה של עצי צפצפה וערבה לשם הסקה. בתגובה הוכרז שטח של 3,520 קמ"ר כשמורת טבע על מנת לשמר את הצפצפות.[2] מקור המים לביצות הם הנהרות הנשפכים אליהן ממערב: טארים, צְ'יֵאמוֹ וקָאידוּ.