מבצע אחים
מבצע להעלאת יהודי אתיופיה לישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מבצע אחים היה מבצע להעלאתם של ביתא ישראל מאתיופיה שהחל 1977 והסתיים במרץ 1990.
עליית יהודי אתיופיה |
|
התוכנית להעלאת ביתא ישראל דרך סודאן נרקמה במהלך המחצית השנייה של שנות השבעים של המאה ה-20 במשרדי האגודה האמריקאית למען יהודי אתיופיה כשברקע ניתוק היחסים בין אתיופיה לישראל והידרדרות המצב הביטחוני, הדתי והחברתי של הקהילה היהודית המקומית. התוכנית תפסה תאוצה והוצעה לממשלת ישראל לאחר ששר החוץ, משה דיין הדליף את דבר עסקת הנשק עם אתיופיה, הדלפה אשר גרמה להפסקת העלייה החשאית מהמדינה. בעקבות עצירת העלייה החשאית החלו הפגנות, מחאות ולחצים מיהדות העולם ויוצאי אתיופיה בישראל בדבר העלייה ושבעקבותיהם ניתנה הוראה למוסד בתחילת 1979 ליישם את התוכנית.
המבצע, עליו פיקד דני לימור, החל כמבצע עלייה אך הפך במהלכו למבצע לחילוצם של כמה שיותר יהודים ששכנו במחנות הפליטים בסודאן שהחלו למות בהמוניהם מרעב, מחלות ורדיפות. המבצע התבסס על טיסות מסחריות מח'רטום לאירופה ולישראל, כשבהמשך נוספו לו מבצעים ימיים, מבצעי הטסה במטוסי תובלה צבאיים (מסוג קרנף) ומבצע הפינוי הגדול, מבצע משה[1]. מספר היהודים שיצאו מאתיופיה לסודאן במסגרת המבצע מוערך בכ-20 אלף. 16 אלף מהם הועלו לישראל והשאר, כרבע מהם, נספו במהלך הצעידה ובהמתנה לעלייה במחנות הפליטים.